R. Zevi Hirsch ben Naphtali Herz Bialeh (Halberstadt, 1670–1748) was a German rabbi and rosh yeshivah. He was born in Lemberg. R. Zevi Hirsch served as rabbi of Biala (hence his name) and then as head of a yeshivah in Lemberg. In 1718 he was appointed to Halberstadt (hence his other appellation Zevi Hirsch Halberstadter) where he remained until his death. Because of his acumen he was also called Hirsch Harif ("sharp"). He established a large yeshivah in the town and among its pupils were such outstanding rabbis of the following generation as R. Akiva Eger, R. Isaiah Berlin, and R. Mordecai Halberstadt. He refused to publish his novellae on the grounds that through the continual publication of works by aharonim, students would neglect the rishonim, but glosses and responsa by him can be found scattered in various works of his contemporaries. His works, which were published only after his death, are: Ateret Zevi (1804), comprising responsa, sermons, eulogies, and novellae; Kos Yeshu’ot (1902), Part 1 novellae on Bava Kamma and Shevu'ot, Part 2 on Bava Mezia and other material. He preferred to penetrate deeply into the understanding of the sources, stress the plain meaning of the Talmud, and avoid excessive pilpul. Five of his children were rabbis: R. Solomon Dov Berush in Glogau; R. Naphtali Herz in Dubno; R. Abraham in Rawicz;R. Samuel in Halberstadt; and R. Simhah in Dessau. His brother, R. Israel ben Naphtali Herz (d. 1744) lived in Cleves, Offenbach, and Hanau. His talmudic novellae are contained in his brother's Ateret Zevi. Both in his writings and orally he denounced the prevalent exaggeration of the pilpulistic method; as, for instance, in his approbation to Jehiel Michael's "Nezer ha-Ḳodesh." In general he seems to have followed the logical method, and to have preferred the simple interpretation of the Talmud.

מדף לו עד הסוף חידושים בכמה מסכתות ודרשות. כנראה לא נשלם בדפוס. בטופס שלפנינו, בטופס שבמוסד הרב קוק ובטופס שהיה לפני וואכשטיין אין שער. רשמנו לפי הקטלוג מנחת שלמה, מאת דובער וואכשטיין, א, ווינא תרע"ב, עמ' 192. באותו טופס נרשמו הפרטים (מחבר הספר, תוכנו, המביאים לדפוס ותאריך ההדפסה) בכתב-יד. וואכשטיין רושם: 64 דף. לפי דבריו חסרים בטופס שלפנינו שני דפים בסוף הספר. הטופס שבמוסד הרב קוק מסתיים כמו הטופס שלפנינו. ראינו גם צילום טופס ספרית המדינה במוסקבה, ובו שער בכתב-יד: "ספר שאלות ותשובות... שחיבר... ר' צבי הירש בהרב... נפתלי הירץ זצ"ל... נדפס בסדילקאב בדפוס ר' יצחק ב"ר אליעזר קלאהר פאיין... תחת ממשלת... אליכסנדר...". שם הספר "עטרת צבי" לא נזכר בו ואין תאריך. בקטלוג הספריה במוסקבה נרשמה שנת הדפוס: תקצ"ט, 1839. תאריך זה מוטעה, כי בשני הטפסים (טופס הספריה בירושלים וטופס מוסקבה) יש חותמת של הצנזורה הרוסית משנת 1837.