The Author (pen name Yavez; derived from Ya'akov Ben Zevi; 1697–1776), rabbi, halakhic authority, kabbalist, and anti-Shabbatean polemicist. R. Emden was regarded as one of the outstanding scholars of his generation. R. Emden's teacher was his father R. Zevi Hirsch Ashkenazi (Hakham Zevi). He inherited his father's interest in secular studies, his dissociation from the Ashkenazi method of study (pilpul) and customs, his stormy, independent, and uncompromising character, and his devotion to the campaign against the Shabbateans and their sympathizers. In addition, he possessed a fine literary talent, a critical tendency and a knowledge unusual for his age of general non-halakhic Jewish literature. He was also familiar with sciences and languages (German, Dutch, Latin). Despite his distinguished descent and his remarkable talmudic attainments, R. Emden occupied no official position, with the exception of a few years as rabbi of Emden (1728–1733). This made it possible for him to be exceptionally critical toward the society and the tradition of his time. He was more on guard about anything that he considered hillul ha-Shem (bringing the name of the Jew into disrepute) than for the good name of the rabbinate and of the community. He made extensive use of the private printing press he founded in Altona to disseminate his views.

His important halakhic works are: Lehem Shamayim, on the Mishnah (pt. 1, 1728; pt. 2, 1768); a letter of criticism against R. Ezekiel Katzenellenbogen, rabbi of Altona (1736); responsa, She'elat Yavez (2 pts. 1738–59), Mor u-Kezi'ah, on the Shulhan Arukh, OH, (2 pts., 1761–68). In addition, he published an important edition of the prayer book (whose parts had different names) with a valuable commentary (1745–48). This prayer book was reprinted several times. His main historical importance lies in his campaigns against the Shabbateans to which he dedicated many years. He relentlessly examined and investigated every suspicious phenomenon pertaining to the sect. He called upon the contemporary rabbis to publish excommunications and mercilessly attacked anyone suspected of supporting or showing sympathy to the Shabbateans. The Shabbateans were accustomed to introduce hints of their secret doctrine into their literary works, particularly in the field of Kabbalah. Consequently, R. Emden became an expert in uncovering such allusions and hidden meanings, and developed an extraordinarily sharp critical faculty by which he could recognize any suggestion of the Shabbatean heresy. Many books in which no one saw anything to which objection could be taken, were condemned by him as heretical. Though at times he was at fault and suspected the innocent without cause, his judgment in general was sound.

הסכמה: תקי"ב. בספרו לוח ארש, חלק א, אלטונא תקכ"ט (דף עז,א) מזכיר המחבר את עץ אבות "שכבר יצא לאור הדפוס בשנת תקי"ב". עיין: (יעב"ץ).. דף ב: הקדמת המחבר בעל לחם שמים ולחם נקודים. בתוכה משולבת "ההצעה" לספרו משנה לחם "שלא בא בדפוס עדיין". ולאחר מכן כשנספח לספרו לחם שמים (על ששה סדרי משנה), חלק ב, [אלטונא] תקכ"ח [עיין: עמדן, יעקב ישראל בן צבי (יעב"ץ). , ציין המחבר: שארית הפתיחה נדפס בהקדמה לעץ אבות. דף ס,ב - עה: פרק קנין תורה. עם לחם שמים ולחם נקודים. דף עה,ב - פב: (ספר לוח ארש חלק שני ותקוני לחם נקודים). ב"הצעה לספר לוח ארש" אומר המחבר: אחר מעשה הדפוס הלז ראיתי שנשמטו ממני דברים ... יידע הקורא כל אשר איננו נקוד כראוי גנוב הוא אתי מבית תפלתו של רז"ה [בית תפילה לר' שלמה זלמן האנאו, יעסניץ תפ"ה. עי': תפילות. סידור. בסמכי עליו ולא חשתי לדקדק אחריו ... בעת הדפסת ספרי זה ואתן ס' תפלה שלו ביד הפועל מסדר האותיות שיסדר לשון המשנה מתוכו ... אמנם אחרי שובי נחמתי ... נפקחו עיני ... והרגשתי בו טעיות הרבה ... וקבלתי עלי עול זה מחדש ולבור שנית על נוסח המשנה שהעמיד לפנינו ... לנקות אותי לפני כל יודעי דת הדקדוק ... המה יוכיחו בין שנינו ... אציגה פה החלק מחבור לוח ארש הנוגע לזאת המסכתא ... חלק א של לוח ארש (הכולל גם "איזה תיקונים והשמטות" לחלק ב) נדפס על-ידי המחבר באלטונא תקכ"ט. עיין: עמדן, יעקב ישראל בן צבי (יעב"ץ).. בתוך פירושו לחם שמים שילב המחבר הוספות רבות שנדפסו באותיות קטנטנות. "ההשמטות וההגהות ומהדורא ... בשם משנה לחם" לספרנו הדפיס המחבר בתוך ספרו לחם שמים (על המשניות), חלק ב, דף מז,ב - נא,א.