R. Hefez Ben Yazli'ah (ha-Ashuri , "the Assyrian"; probably second half of tenth century) was a Babylonian talmudic scholar. Few personal details are known about him save that he was a native of Mosul, was blind, and bore the identical titles of alluf and resh kallah, evidence of his high standing in the Babylonian academies. The claim thatR. Hefez lived in Kairouan, North Africa, has not been substantiated. The exact dates of his activity are unknown, but it is clear he was already recognized as a scholar at the beginning of the 11th century. R. Jonah ibn Janah, for one, held him in great esteem. R. Hefez was renowned among the scholars of Spain and Egypt as a grammarian and talmudic scholar, and is cited by such luminaries as Alfasi, Maimonides, R. Judah b. Barzillai,R. Bahya ibn Pakuda, R. Nathan b. Jehiel, and the lexicographers, R. Salomon ibn Parhon and R. Judah ibn Balaam. Maimonides specifically acknowledges that he was guided by him in his commentary on the Mishnah (Maimonides' Letters, ed. by Baneth (1944), 78). Because he wrote in Arabic, Hefez's teachings were not known to French and German scholars. His most important work is his Sefer ha-Mitzvot ("Book of Commandments"), probably the first comprehensive book of laws in Hebrew literature, including laws which no longer had practical application. Only fragments of this book are extant.

R. Israel Meir Freimann was a member of the distinguished Freimann family of rabbis and scholars. His father, R. Isaac Freimann (d. 1886) edited from a manuscript R. Abraham b. Hiyya's Hegyon ha-Nefesh ha-Azuvah (1860). R. Israel Meir Freimann (1830–1884) served as rabbi at Filehne (Wielen) and Ostrowo (Ostrow-Wielkopolski, both in Poznania), and declined an invitation to succeed Z. Frankel as head of the Breslau Jewish Theological Seminary. He prepared a critical edition of Midrash Ve-Hizhir (1875–80), and responsa of his were published in Binyan Ziyyon (1868), the responsa collection of his father-in-law R. Jacob Ettlinger, and elsewhere. His son was R. Aron Freimann, his nephew and son-in-law was Jacob Freimann, and Abraham (Alfred) Freimann was his grandson.

מקום הדפוס על-פי השער בלאטינית שהועתק על ידי מ' שטיינשניידר, המזכיר 1873 ,XIII, עמ' 3. ספר הלכות ואגדות כסדר פרשיות התורה, לפרשיות בא-נשא. המהדיר מזהה את החיבור עם ספר המצוות של ר' חפץ, אך אין הדבר כן. מתוך הקדמות המהדיר: "שם המחבר ... לדעתי מר חפץ אלוף ... העתיק דינים מס[פר] שאלתות דרב אחאי משבחא ומספר הלכות גדולות מבלי הזכיר שמותם". ואמנם הולך ספר "והזהיר" - הנקרא כן על שם הלכותיו הפותחות: והזהיר הקב"ה את ישראל - בעקבות ה"שאלתות", אלא שבספר זה האגדה מרובה על ההלכה, והוא מתרגם דברי התלמוד הבבלי מארמית לעברית. מחברו אינו ידוע. ש"א פוזננסקי הוכיח שאין יסוד לזהותו עם רב חפץ, בעל ספר המצוות, אשר כתב כל ספריו בערבית מחוץ לארץ ישראל (במאה השמינית לאלף החמישי), ואילו ספר "והזהיר" נכתב בעברית ונתחבר כנראה בארץ ישראל כמאה שנה קודם לו. לדעת י"ל צונץ, שנתקבלה על-ידי פוזננסקי, זהה "ספר והזהיר" עם "מדרש השכם". עי': המזכיר 1865 ,VIII, עמ' 26-20. ועי': ח' טשרנוביץ, תולדות הפוסקים, א, ניו-יורק תש"ו, עמ' 130-127; שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים תשט"ו, עמ' קסא-קסג; אברהם נפתלי צבי רות, קטע ממדרש והזהיר, תלפיות, ז, חוברת א, תשרי תשי"ח, עמ' 98-89. (חלק א): לסדר שמות ... בהוצאות המוציא לאור. [לייפציג], חש"מ, תרל"ג. ט, קלב דף.