The doctrine of R. Cordovero is a summary and a development of the different trends in Kabbalah up to his time, and his whole work is a major attempt to synthesize and to construct a speculative kabbalistic system. This is done especially in his theology, which is based on the Zohar, and in particular on Tikkunei Zohar and Ra'aya Meheimna. Since R. Cordovero considered these texts to be by one and the same author, he felt constrained to harmonize their different and at times even opposing conceptions. R. Cordovero follows Tikkunei Zohar in his conception of G-d as a transcendent being: G-d is the First Cause, a Necessary Being, essentially different from any other being. In this concept of G-d, R. Cordovero is obviously drawing upon the sources of medieval philosophy (especially Maimonides). In accordance with the philosophers, R. Cordovero maintains that no positive attribute can apply to the transcendent G-d. In his opinion, the philosophers had attained an important achievement in purifying the concept of G-d of its anthropomorphisms. Yet, R. Cordovero stresses that the essential difference between Kabbalah and philosophy lies in the solution of the problem of the bridge between God and the world. This bridging is made possible by the structure of the Sefirot ("Emanations") which emanate from G-d.

דף לב,ב: אודה ה'... כי זיכני לפאר... הספר ... בסידור יפה... ובהגהותיי מעט מזעיר אשר שמתי למטה [בשולי העמ']... נאם יעקב מרדכי במהורצ"ה [צבי הירש הירשענזאהן] זללה"ה. על-פי דפוס לובלין שע"ג. כאן נוספו בסוף "[פירוש] סדר עבודת יום הכפורים" דברי-הקדמה וסיום של ר' גדליה קורדובירו, מדפוס ויניציאה שמ"ז (דף כב,ב). "בקשות ותחינות" (דף כג-לב,א) סודרו לפי שמות המחברים, ונשמטו מהן: זמר מר' משה אלשיך, זמר מר' ישראל [נאג'ארה] ובקשה (בן אדמה יזכור במולדתו) מר' אברהם אבן עזרא הסכמות: רבני צפת: ר' שמואל העליר, ר' אברהם [ראשקוביץ] מאדעם [צ"ל: מאדעס], ר' משה במהר"ש מרודניק, ר' דוד [מאיר] באב"ד בן מהר"י [יוסף] מטרנפאל, ר' שלמה חזן, ר' מרדכי מאמאן, ר' אפרים פישל במז"ל הכהן מריסשיטץ ור' יוסף [אריה] הכהן, סיון תרמ"ג; רבני טבריא: ר' רפאל אברהם כלפון, ר' יוסף דוד אבואלעפיא ור' שמעון עבאדי, סיון תרמ"ג; ר' אברהם צבי [ב"ר מנחם מנדל] הלוי, כו סיון תרמ"ג.