Visiting cemeteries on public fast days to offer prayers at the graves of the departed "in order that they may intercede in behalf of the living" (Ta'an. 16a, 23b, Sot. 34b, Maim., Yad, Ta'anit 4:18) was a widespread custom and remained such throughout the ages (Sh. Ar., OH 579:3), especially on the Ninth of Av and in the month of Elul (Isserles to OH 559:10; 581–4). In times of danger of pestilence or epidemics as well as at a difficult childbirth, it was customary to measure the circumference of the cemetery walls and to donate an equivalent length of candles to the synagogue, or to have a procession around the cemetery (hakkafot), during which psalms and penitential prayers were recited to avert the danger.

בשער: "באו[תיות] קושטא". התפילות לערב ראש השנה וערב יום הכפורים עד דף יח,א. דף יח,ב-לב: "יקרא דשכבי" (באותיות 'רש"י', בלתי מנוקד). מכיל: "צדוק הדין" עם ארבעה פיוטים (דף יח,ב-יט,א); "סדר הקפות" (יט,ב-ך); "סדר השכבות" וקדיש (כ,ב-כב,ב); "סדר הקינות" על נפטרים וקינות לתשעה באב (כב,ב-לב). חלק זה דומה לספר "יקרא דשכבי", [שאלוניקי תק"ם בערך], בהשמטות ובהוספות על הנדפס שם.