Beginning with the 18th century a Rebbe Meir Ba'al ha-Nes box was found in almost every Jewish home, and housewives dropped small change into it just before kindling the Sabbath lights. Due to the miraculous deeds connected with the tomb of Rebbe Meir, it was customary to contribute money, candles, or oil for lighting as a specific protection against all kinds of ailments and dangers; it was also done in the hope of finding something lost, of having children, or of driving away evil thoughts. It is clear, however, that the box also symbolized the longing for Erez Israel where the money was distributed through several competitive Kollels.

כוללי קאסוב, ויזניץ ואטיניא, שנפרדו מכולל גאליציה, דרשו חלק מהתרומות שנאספו בגאליציה, ותבעו לדין את נשיא הכולל הרב אברהם חיים דוד סופר. אנשי כולל גאליציה (כולל דראהאביטש) דרשו שהדיון יתנהל בארץ ישראל. בספר זה נאספו כמאתים מכתבי רבנים משנת תרע"ב המצדיקים את כולל גאליציה "שהדין עמהם לדון בא"י". דף קכו-קלו: "קונטרס יצב גבולות... המכתבים... מגאוני עולם... בדור אשר לפנינו" שאין כולל אחד רשאי לאסוף תרומות במקום שהוחזק בו כולל אחר, "כאשר נדפסו דבריהם בס' משפט השם [צ"ל: משפט וצדק, מאת ר' חיים בכור אלחאדיף, חמ"ד תרס"ד]". בדברי אנשי כולל גאליציה (דף א,א) נאמר שספר זה יוצא "אחרי אשר הודענו לכם בגליוננו החולף בשם 'אנקת אביונים' את כל העמל והתלאה שמצאו את בני עדתנו". בדף ה,ב נאמר כי "כבר פרסם הנשיא מדראהביטש [ר' אברהם חיים דוד סופר] במודעה הנקובה בשם 'שפת אמת' כי מצדו הוא עומד הכן לעמוד אתם לד"ת [לדין תורה] בעירו או בבי"ד הסמוך". בענין זה עיין עוד: משפט צדק, Lemberg [תרע"ב]; תבנא לדיננא, מאת ר' ישעיהו לאנדמאן, ויזניץ 1913.