R. Jacob b. Zevi Ashkenazi of Emden (pen name Yavez; derived from Ya'akov Ben Zevi; 1697–1776), rabbi, halakhic authority, kabbalist, and anti-Shabbatean polemicist. R. Emden was regarded as one of the outstanding scholars of his generation. R. Emden's teacher was his father R. Zevi Hirsch Ashkenazi (Hakham Zevi). He inherited his father's interest in secular studies, his dissociation from the Ashkenazi method of study (pilpul) and customs, his stormy, independent, and uncompromising character, and his devotion to the campaign against the Shabbateans and their sympathizers. In addition, he possessed a fine literary talent, a critical tendency and a knowledge unusual for his age of general non-halakhic Jewish literature. He was also familiar with sciences and languages (German, Dutch, Latin). Despite his distinguished descent and his remarkable talmudic attainments, R. Emden occupied no official position, with the exception of a few years as rabbi of Emden (1728–1733). This made it possible for him to be exceptionally critical toward the society and the tradition of his time. He was more on guard about anything that he considered hillul ha-Shem (bringing the name of the Jew into disrepute) than for the good name of the rabbinate and of the community. He made extensive use of the private printing press he founded in Altona to disseminate his views.

His important halakhic works are: Lehem Shamayim, on the Mishnah (pt. 1, 1728; pt. 2, 1768); a letter of criticism against R. Ezekiel Katzenellenbogen, rabbi of Altona (1736); responsa, She'elat Yavez (2 pts. 1738–59), Mor u-Kezi'ah, on the Shulhan Arukh, OH, (2 pts., 1761–68). In addition, he published an important edition of the prayer book (whose parts had different names) with a valuable commentary (1745–48). This prayer book was reprinted several times. His main historical importance lies in his campaigns against the Shabbateans to which he dedicated many years. He relentlessly examined and investigated every suspicious phenomenon pertaining to the sect. He called upon the contemporary rabbis to publish excommunications and mercilessly attacked anyone suspected of supporting or showing sympathy to the Shabbateans. The Shabbateans were accustomed to introduce hints of their secret doctrine into their literary works, particularly in the field of Kabbalah. Consequently, R. Emden became an expert in uncovering such allusions and hidden meanings, and developed an extraordinarily sharp critical faculty by which he could recognize any suggestion of the Shabbatean heresy. Many books in which no one saw anything to which objection could be taken, were condemned by him as heretical. Though at times he was at fault and suspected the innocent without cause, his judgment in general was sound.

בשערים: ותהי ראשית מלאכתו בחודש ניסן שנת מ'ר' ו'ק'צ'י'ע'ה' [תקכ"א]. בדברי-סיום של המחבר (חלק ב, דף צז,א): "נשלם ... חבורי הלזה ראשית בכורי ... שנת דבר בע'ת'ו' [תע"ו]... והתחלתי להעלותו על מזבח הדפוס ... בשנת מ'ר' ו'ק'צ'י'ע'ה' ונמשך זמן ההדפסה שמנה שנים מעצלות הפועל הראשון. אולם בחלק שני הלז ... הקרה ה' לפני להדפיס במשך חצי שנה הקודמת הל' פסח בפרוס הפסח ... והל' חנוכה עתה קרוב ... לחנוכה שנת ת'צ'ל'ח' מלאכתי [תקכ"ח]... יחנני ... להוציא גם מו"ק על שאר חלקי הטורים". לא יצא יותר.

חלק א: סדר היום (סימן א-רמ). [2], ב-סג, סז-סט, סט-קב [צ"ל: קג] דף. ספירת דפים משובשת. דף עח,ב-פא,א: קונדרס ... מזיגת כוס יפה (שעור ... בכוס של ברכה). דף צ,א-צב,ב: לחם לשובע (בשעורי ברכות האכילה שלפניה ושלאחריה). סדר זמנים (סימן רמב-תרצז). צה, צז-צט דף. דף יב,א-יז,א: גדר ישוב א"י [ארץ ישראל]. דף פז-צז,א: לוח התקון והשמטות. לשני החלקים. דף צז,ב: ציור גבולי הארץ הקדושה [מפת ארץ ישראל במרכז והארצות מסביב]. דף צח-צט: שאלה ותשובה (בדין שעטנז) מהרב ... ר' (ישראל) משלם זלמן, אב"ד ק"ק המבורג שבלונדן, בן המחבר. בשולי התשובה שני שירים: [1]: מאת "המחבר אבי בעל התשובה". פותח: מה ברי יטריח עב מה בר בטני יפיץ ענן אורו חיל הצביא, בהקדמת המחבר לחלק ב כלולים שני קונטרסים: [1]. שלל של ביצים, [2]. סיג לתורה. אלו תשובות להשגות תלמידי ר' יהונתן אייבשיץ על דברי המחבר בספרו לחם שמים, חלק א, בדין ביצה שנולדה ביום טוב. "שלל של ביצים" בלבד, בלא הכותרת, נדפס גם בספרו "לחם שמים", חלק ב, שיצא שם באותה שנה. בחלק מן הטפסים מסתיים החיבור בדף צז. עיין: י' רפאל: כתבי רבי יעקב עמדין - ארשת, ג (תשכ"א), עמ' 248, הערה 11.