| Paragraph 2 |
|
עם הפטרות כל השנה כפי מנהג כל הקהלות הקדושות. וחמש מגלות. ועתה ראה זה חדש הוא כי נדפסה אחר כל פרשה ההפטרה השייכה לאותה פרשה ואחר כל ספר הפטרות לשבתות המיוחדות ולמועדים ומגלות השייכות לאותו ספר, כדי שיוכל כל החפץ לעשות מחומש זה
חמשה כרכים. הוגה בעיון... כתקון סופרים ובנקודות וטעמים וקרי כתיב והפסקות הפרשיות (ותרי"ג מצות). מלאכת מחשבת... ר' גד בן... ר' שמואל פואה יצ"ו... שנת ש'ב'ע'י'נ'ו' מ'ט'ו'ב'ך'
בטופס שראינו חסר מעט בסוף דברים.
בראש כל ספר שער מיוחד, "שמות הטעמים... לפי סדר הספרדים... האשכנזים... האיטאלייאני" וברכות ההפטרה. כן באו גם "הסברות שדחה בעל אור תורה ואשר... האשכנזים יצ"ו לכתחילה כך עושים", בכל ספר החלק השייך לו. בסוף ספר שמות (דף קנד): לוח
קריאת פרשיות המועדים (חלקי בלבד), ובסוף ספר דברים (דף קכג- ): תרגום [אונקלוס לבראשית כד, א-ז] שקורין לחתן בשבת שורה [שבת חתונה].
צו, צט-קסב; עב, עה-קנד; קיד; קז, קז-קיט, קיט-קכו; קכג דף. |
