R. Zevi Hirsch Chajes (1805–1855), rabbinic scholar. R. Chajes was born in Brody, Galicia, where he studied Talmud and rabbinics under R. Ephraim Zalman Margulies and other prominent rabbis. His father was a highly educated banker who resided for fifteen years in Florence before settling in Brody. The boy was taught French, German, and Italian by his father, and also instructed in secular subjects such as natural sciences, history, and Latin. He mastered the two Talmuds and their commentaries when he was still very young, and at the same time became familiar with medieval Jewish philosophic literature. Ordained at the age of 22, he was elected to the rabbinate of the important community of Zolkiew. Here he formed an intimate friendship with the philosopher Nahman Krochmal, a resident of the town. Krochmal exerted an influence on R. Chajes' extraordinary knowledge which was reflected in his subsequent writings. R. Chajes devoted his efforts to introducing modern critical methods in talmudic and cognate studies, de-emphasizing pilpul, but without sacrificing Orthodox principles. He was the only rabbi of the old school who voluntarily submitted to a university examination (required by the Austrian law of 1845), as a result of which he earned a doctorate. R. Chajes supported plans for agricultural schools for Galician youth. He was a vigorous champion of a more modern approach to Jewish education. In 1852 he was elected chief rabbi of Kalish (Kalisz), Poland, but could not withstand the opposition of the hasidic and anti-Haskalah elements in that community. Being an Austrian subject, he also encountered hostility from the Russian authorities, and he left Kalish to return to Zolkiew shortly before his death. Despite his leanings toward Haskalah and secular studies, he was a staunch defender of Orthodoxy. Chajes opposed the Reform Rabbinical Conference of Brunswick (1844) in a monograph entitled Minhat Kena'ot (1849).

(מאמר א): דרוש נכבד על הכתוב כל כלי יוצר עליך לא יצלח ... לפי פירוש ... הרמב"ם ... עם הערות ... [1], ד דף. בראשי העמ': עטרת צבי. מאמר (ב): משפט ההוראה; לבאר איך היתה עמידה למנין בב"ד שבלשכת הגזית ... גם בארתי ... התוקף שיש בדברי חז"ל ע"פ דין תורה ... וגם ביאור המשניות פ"ק [פרק קמא] דעדיות ... בעיקר זה שקבעו ... אין ב"ד יכול לבטל דברי בית דין חברו, וגם הראיתי טעות קצת מתחכמים בזמנינו כי יצאו לידון בזה ... ולא ירדו לעומק הדברים. בשנת לא תאמרון ק'ש'ר' לכל אשר יאמר העם הזה [ת"ר]. יג דף. מאמר (ג): תפארת למשה; כולל התנצלות בעד ספרי ... הרמב"ם ... ולהראות כי קצת הטוענים מאנשי איטאלי' ואשכנז ... שגו ברואה ... וחטאו ... לפגוע בכבוד אדם הגדול הזה. בשנת ל'כ'ב'ו'ד' ג'א'ו'ן' ע'ו'ז'י'נ'ו' ר'מ'ב'"ם' ז'ל'ה'"ה' [ת"ר]. יח דף. מאמר (ד): דרכי משה; בו יתבארו היסודות מעקרי האמונה, המסתעפים מספרי ... הרמב"ם ... ובראשונה יבואו מראה המקומות לארבעה פרקים הראשונים מהל' יסודי התורה ... ובסופו אמרתי לחבר אל מאמר זה מכתב התנצלות, נגד עלילת דם אשר נתחדשה בימינו בעיר דמשק ... וקראתי שמו תפארת לישראל. בשנת הוד והדר פעלו צ'ד'ק'ת'ו' עומדת לעד [ת"ר]. כב דף. מאמר (ה): אגרת בקורת; כולל ענינים חדשים ... על התרגומים ומדרשים לחקור ולתור ... מתי נסדרו ... ואנה מובאים בספרים קדמונים. בשנת דרך ש'ק'ר' הסר ממני [ת"ר]. ח דף. מאמר (ו): מטבע הברכות, לבאר דברי הרב אבודרהם שער שלישי, בענין ברכות המצות ... שעל קצתן מברכין ועל קצתן אין מברכין ... בשנת גל עיני ו'א'ב'י'ט'ה' נ'פ'ל'א'ו'ת' מתורתך [ת"ר]. יב, ט דף. ט דף: עטרת צבי; תשובות.