From 1839, he accompanied Montefiore on all his journeys as his interpreter and secretary in oriental languages, including Hebrew, and was Montefiore's devoted assistant in all his public activities. At the time of the Damascus Affair (1840) he accompanied Montefiore, Adolphe CrMmieux, and Salomon Munk who went to Egypt and Turkey in an effort to intervene on behalf of the Jews. His command of Arabic enabled him to suggest a change in the wording of Muhammad Ali's firman, which resulted in the substitution of the term "honorable acquittal" for "pardon" (with its implication of guilt). Loewe accompanied Montefiore on visits to Russia in 1846 and 1872 and also on five trips to Palestine. On his return to London in 1839 the Duke of Sussex offered him the post of director of the oriental section of his extensive library, a position which he held for about 15 years. From 1856 to 1858 he was principal of Jews' College in London. At Brighton in 1861 he established a school for Jewish boys, many of whom came from abroad. From 1869 to 1888 he was principal of Ohel Moshe vi-Yhudit, a theological seminary founded in 1869 by Moses Montefiore at Ramsgate. Loewe edited the Diaries of Sir Moses and Lady Montefiore (2 vols., 1890). His other works include The Origin of the Egyptian Language (1837); an English translation of and lengthy introduction to Efes Damim by I. B. Levinsohn (No Blood, 1841); an English translation of Ha-Kuzari ha-Sheni o Matteh Dan by David Nieto (1842); and A Dictionary of the Circassian Language (1854).

The Meyer Israel Bresselau (d. 1839), copy with inscription on fly, by descent from his father Israel Bresselau. Meyer Israel Bresselau was a Hebrew writer and one of the leaders of the Reform movement. He was the state notary for the Jews of Hamburg. In 1818, together with I. S. Fraenkel he edited and adapted a prayer book for the Hamburg Reform Temple under the title Seder ha-Avodah. In answer to Elleh Divrei ha-Berit (Altona, 1819), a pamphlet which collated the views of the greatest Orthodox rabbis of Western Europe against Reform Judaism and its innovations, he published anonymously his polemic work Herev Nokemet Nekam-Berit (Dessau, 1819; reprinted as appendix 4 in S. Bernfeld's Toledot ha-Reformazyon ha-Datit be-Yisrael, 1900). Herev Nokemet Nekam-Berit, a rhymed work written in a satirical biblical style, is remarkable in its witty take-off on the Orthodox rabbis who opposed the reforms in the Hamburg Reform synagogue (temple). It ranks among the best Hebrew polemic literature written at the time of the Haskalah. To counteract Bresselau's polemic work M. L. Reinitz published Lahat ha-Herev ha-Mithappekhet (1820).

R. Azariah b. Moses dei Rossi (c. 1511–c. 1578), was born in Mantua to the Min ha-Adummim family, one of the most eminent families in the history of Italian Jewry. According to a legend quoted by Rossi himself, the family was one of the few that the emperor Titus brought to Rome from Jerusalem after the destruction of the Second Temple. Rossi received both his general and Jewish education in Mantua, but spent most of his life outside his native city. He studied medicine and apparently earned a meager living as a doctor throughout his life. He wandered to several cities in Italy, especially in the Papal States, and lived for some time in Ferrara, Ancona, Bologna, and Sabbioneta. When the pope expelled the Jews from his domains in 1569, Rossi settled again in Ferrara, where he wrote his major work. Toward the end of his life he returned to Mantua, where he died after supervising the printing of his Me'or Einayim.

Con la detta licenza. בשער: יח נובימר של"ד. קולופון: כח אלול שנת השל"ד. גוף הספר מסיים בדף קפד,א, בחתימת פרק ס: "אנכי עזריה ... איש מנטובה... הריתי את החבור הזה ערב חג הפסח שנת א'ש'ל' [של"א] ואנכי... ילדתיהו מקץ יח חדשים בירח האיתנים [תשרי] שנת של"ג. היינו בשנה אחת חברתיו וששה חדשים טרחתי במהדורתו". דף קפד,ב: "עשרים בתים לחתימת הספר". שיר, הפותח: אברכך ה' המבורך. אוצר השירה והפיוט, א, עמ' 20, מס' 394. בשוליו: "תם ... .Superiori delli licenza con Mantoua im Stampato".

דף קפה-קפו: "מהדורות [השלמות לספר]. אמר עזריה המחבר... בעברי על פרקי חבורי זה תכף להדפסו נתעוררתי על קצת חדושי'. גם ראיתי שגיאות נפלו בנסחו, העלתי פה זכרונם בשוליו". דף קפז-קפח: לוח הפרקים. ובסופו: "תם ונשלם. תהלה לאל בורא עולם. .licenza detta la con questo Et" דף קפט-קץ: "השגה מאת... ר' משה (בכמ"ר אברהם) פרווינצאלי יצ"ו על דרוש ימי עולם". חתום: כו מרחשון שנת השל"ד פה מנטובה. דף קצא-קצד: "תשובה להשגה", מאת המחבר. בשולי דף קצד, ב: [2] דף האחרונים כוללים דברי התנצלות של המחבר, לאחר שהוטל על ספרו איסור מטעם רבני ויניציאה, בניסן של"ד. הוא כותב בין השאר: "בלכתי ויניציאה, אשר בה צוררי ריקם הציב לו יד, לדעת למה זה נתנו עלי בקולם זקני גאוניה יצ"ו, כתבו, כי אך שתים זו ישאלו אשר בעדם ישימו פקודתי שלו'. האחת, שאדפיס בשולי חבורי השגת הגאון (מהר"ם פרווינצאלי) יצ"ו על דרוש ימי עולם, וכן עשיתי. והב', שאסיר [מספרי שלושה מאמרים] ... הנני בלב שלם אומר לכל הקונה את חבורי הלז, כי עם כל מה שכתבתי עליו בזה [להסביר את שלושת המאמרים]... בידו להסירם ... ואנכי לא אצתי להדפיס דף חדש בהשאיר מקומם פנוי, פן הרקות ההוא... יהי אל הרואה אמתלא על המצא שם בתחלה מה שיצדק עליו הגנאי הנז' חלילה... נדפס פה מנטובה כח אלול שנת השל"ד". שני דפים אלה נשתמרו בטופס שבאוסף מהלמן בבית הספרים בירושלים, אך הושמטו מן הטפסים האחרים, לאחר שנעשו מיותרים, כי המחבר נאלץ לתלוש מספרו ששה דפים (נב-נג, פא-פב, פז-פח) ולהחליפם במתוקנים, לפי דרישת רבני ויניציאה. בטופס הנזכר נשתמרו ששת הדפים המקוריים. מלבד החלפת ששת הדפים הנז' הוסיף המחבר [6] דפים בין דף קפו לדף קפז. בראשי הדפים [5-1]: "מהדורא שנית", ובראש דף [6]: "לוח ההשגות... על קצת הגאונים". "לוח" זה כולל רשימת השגותיו של המחבר על ספרים קדמונים.

בשוליו: "נשלם... ערב הפסח שנת ... לקץ הימין [של"ה]". עי': י' מהלמן, סביב ס' "מאור עינים" לר' עזריה מן האדומים (שתי מהדורות לדפוס הראשון, של"ד-של"ה) - גנוזות ספרים, ירושלים תשל"ו, עמ' 39-21. ויש לתקן דבריו בראש עמ' 23, שאת ה"השגה" הדפיס ר' עזריה בכ"ו מרחשון שנת השל"ד, שכן זה תאריך חתימתו של המשיג, ולא נדפסה ההשגה אלא בקיץ של אותה השנה.

שינויים נוספים בטפסים השונים: משולי דף קפד,ב נשמט הקולופון בלועזית. משולי דף קפח,ב נשמט הקולופון בעברית. משולי דף [קצד,ב] נשמט הקולופון בלועזית. עי' גם: י' ריבקינד, דקדוקי ספרים, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, חלק עברי, נוירק תש"י, עמ' תכא; י' יודלוב, גנזי ישראל , ירושלים תשמ"ה, מס' 1327; מ' בניהו, הפולמוס על ספר מאור עינים, אסופות, ה, תשנ"א, עמ' ריג-רסה.

תשובות נוספות להשגות על ספרו מאור עינים כתב המחבר בספרו "מצרף לכסף".

האיסור של רבני ויניציאה (ורבנים אחרים באיטליה) נדפס בקיץ של"ד בדף בודד בשם "יהי מורא שמים עליכם". איסור של חכמי צפת נדפס אף הוא בדף בודד, המתחיל: "למען לא תהיה האמת נעדרת".