The title page informs that Shetilei Zeitim was brought to press by R. Moses Hasash in Sivan 1885 at the press of Isaac Mordecai Hirschensohn. R. Yihya Moses Hasash, the son of R. Moses Hashash, writes that Hirschensohn did not complete the work and the manuscript remained in the printing-house for nine years. At that time, Hirschensohn left Erez Israel. It appears that the delay in completing printing was compounded by disputes and a din Torah between R. Hashash and Yemenite rabbis who were bringing out their own edition. The first part of the volume was printed by Hirschensohn, the remainder by Zevi, whose name appears on the title page.

R. David ben Shalom Mizrahi (c. 1696–1771) waas one of the most prominent halakhah scholars in Yemen. R. Mizrahi propagated Torah studies and headed the synagogue of the nagid Sar Shalom Iraqi (al-Usta). He adopted the same style in his work Rashei Besamim (1895) on the Yoreh De’ah. His third work is Revid ha-Zahav (1955), responsa and novellas on the Shulhan Arukh and R. Moses Isserles (some of which were written by his son Yihya). This work is the first of its kind in the responsa literature of Yemenite Jewry.

הספר הובא לדפוס בשנים תרמ"ה-תרמ"ו על ידי ר' משה השאש, בדפוס יצחק (צ"ל: יעקב) מרדכי הירשענזאהן בירושלים. אולם ההדפסה לא נשלמה, ותשע שנים היה החיבור מונח בבית הדפוס ולבסוף עזב המדפיס את ארץ ישראל, כפי שמתלונן בנו של המלבה"ד, ר' יחיא משה השאש, בשער הספר. בשנת תרנ"ה השלים ר' יחיא השאש את ההדפסה, בדפוס מערכת "הצבי". כנראה שההדפסה התעכבה משום שהשאש הסתבך בדין-ודברים עם קבוצה של חכמים תימניים שהוציאו גם הם את הספר (עם הוספות שונות) בירושלים בשנים תרמ"ו-תרנ"א. פסק דין נגד דרישתו של השאש למנוע מאותם חכמים להשיג גבולו נדפס בראש חלק א של אותה הוצאה. הדפים [6-2], א-צז (בראש הספר) והדפים א-קפו (בספירת הדפים השניה) נדפסו בשנת תרמ"ו בדפוס הירשנזון. ההמשך נדפס בשנת תרנ"ה בדפוס מערכת "הצבי". עיין: ש' הלוי, ספרי ירושלים ראשונים, מס' 565-564. הספר הוא ביאור לשולחן ערוך אורח חיים, עם הפנים: לשונו של ר' יוסף קארו ומקצת ההגהות של ר' משה איסרליש המחבר כותב שמדברי הרמ"א נכלל רק "מה שהוא שייך לדברי הש"ע [השולחן ערוך], והשמטתי מה שהוא סותר [כלומר: חולק] להש"ע, וגם המנהגים", שאינם נוהגים בקרב בני תימן. אולם המדפיסים הוסיפו את הגהות הרמ"א שהשמיט המחבר. נוספו שני חיבורים מאת ר' יעקב הירשענזאהן (אביו של המדפיס הראשון): "מי באר", ביאור והרחבת דברי "באר הגולה" (נכלל בתוך "באר הגולה") ו"עינות מים", מקורות וביאורים קצרים לשולחן ערוך. דבריו של הירשנזון מגיעים עד סימן שצב (נפסקים באמצע הסימן), שם נסתיימה ההדפסה של שנת תרמ"ו.