The text, in a single column in rabbinic type, excluding the sha'ar (portal) number and intial words, is divided into sixty sha'arim, each subdivided into numerous sections. For example, the first sha'ar deals with salting and rinsing meat, has twenty two sections, and the third sha'ar, on salting meat in a perforated utensil, has seven sections. Fifty eight of the sha'arim deal with the laws of or related to issur ve-heter. The last two sha'arim are on saving an endangered life on Shabbat and the laws of Yom Kippur in regards to an ill person. It seems that the author intended to write an additonal subjects but did not complete his work. The style is concise, in many ways similar to Isaac ben Meir of Dueren's Sha'arei Dura, but differs, in a number of instances, in its conclusions and introduces customs not mentioned in the other work.

The identity of the author of Issur ve-Heter is not known with certainty. The book is traditionally attributed to Rabbenu Yonah, although he acknowledges that the book contains material from R. Israel Isserlein's (1390-1460) Terumat ha-Deshen. Furthermore, the book also includes references to the Mordekhai, Tur, Agudah, Mahril, Sha'arei Dura, and others, all later then Rabbenu Yonah. It is now generally accepted that the author of this anonymous work was likely Jonah Ashkenazi, a student of R. Isserlein.

מעבר לשער: ונחלק הספר הזה לששים שערים וכל שאר[!] ושער נחל' בדיניו מסוד' עם הגהותיו קצתם בתוך הספר. וקצתם בסוף ... נדפס ... ברשות שלשה רבני העיר ... ר' ברוך עזיאל חזקיטו ... ר' אברהם יצ"ו מרוויגו. ואחיו ... ר' ישראל מרוויגו. דף [2, ב], בהקדמת בעל ההגהות: שלש אלה אעשה ... בכל מקום שמסכימים עמו ... רשמתי וכן כתוב בשערים [שערי דורא לר' יצחק מדורא ] ובדבר שחולקים עליו כתבתי אבל זה לשון השערים ... ובמקום שהלשון משנים ... כתבתיו ההכי נהוג של מהרא"י [ר' ישראל איסרלין] כתבתי ... הן על דברי שערי דורא הן על שאר החכמים ... בחבור זה מובאים ... ומה שהיה נראה טעות ... תקנתי ... המדבר ... עזריה בר שמעון זלה"ה הנקרא ... זוסקינד הדר .. בעיר ... פוזנא.