In 1376 R. Samuel Schlettstadt edited an abridgement of the Mordekhai (Mordekhai ha-Katan), adding glosses of his own (Haggahot Mordekhai). In print, these appeared independently at the end of the book, but sometimes they were confused with the text. This abridgment was based on the Rhenish version, and when R. Schlettstadt later obtained a copy of the Austrian version, he added some passages from it. The Halakhot Ketannot in the Mordekhai are also R. Schlettstadt's work. Many other abridgments have been made, both by copyists and by printers, this activity having begun, in fact, shortly after R. Mordecai's death. Apart from Schlettstadt's abridgment, there are extant two printed versions of the book and a larger number of versions in manuscript. Many manuscripts are extant in libraries in many parts of the world, but no two of them are identical, and all of them are different from Mordekhai ha-Gadol (the unabridged Mordekhai), also extant in manuscript, which was too long to be copied in full. The Mordekhai exerted a powerful influence in Germany on the manner of arriving at halakhic rulings until the time of R. Moses Isserles, mainly through R. Israel Isserlein, who relied on it considerably in his Terumat ha-Deshen, and R. Joseph Colon. The book was also most influential in the world of Sephardi halakhah - which it reached in its abridged form - and R. Mordecai b. Hillel ha-Kohen is one of the few Ashkenazi authorities cited by R. Joseph Caro in his Beit Yosef. Many scholars wrote interpretations, amplifications, glosses, or corrections to the Mordekhai. Kizzur Piskei ha-Mordekhai, by R. Joseph Ottolengo, which is generally published together with the Mordekhai also deserves mention. Up to and including the time of R. Moses Isserles, small groups of Jews would get together for the regular and systematic study of the work.

R. Mordecai b.Hillel ha-Kohen (1240?–1298), author and rabbinic authority in Germany. The only biographical details known of him are that he was a descendant of R. Eliezer b. Joel ha-Levi, a relative of R. Asher b. Jehiel, and a brother-in-law of R. Meir ha-Kohen, author of the Haggahot Maimoniyyot, that he was an outstanding pupil of R. Meir b. Baruch of Rothenburg, R. Isaac b. Moses (author of Or Zaru'a), and R. Perez b. Elijah of Corbeil. He appears to have spent some time in Goslar (Resp. Maharam of Rothenburg, ed. Lemberg, 476), from there moving to Nuremberg, where he died a martyr's death in the Rindfleisch massacres, together with his wife and five children.

מה דף, עם שער מיוחד: סמני מרדכי. "פסקי הרב המרדכי" נדפסו תחילה בתוך הלכות רב אלפס, קושטנטינא רס"ט וכל ההוצאות הבאות. עי': אלפאסי, יצחק בן יעקב. כאן נדפסו כספר בפני עצמו, כדברי ר' יעקב מרקריאה בהקדמתו מעבר לשער ("אל הצופה"): "... ר' יוסף אוטילינג י"ץ, בראותו מעלת ספר הרב מרדכי... והיה מימי קדם נחבא אל הכלים... מובלע בתוך ספרי הרב מפאס, אחת הנה ואחת הנה, ויבתרו אותו לכמה חלקים... אמר להדפיסו על כנו... ואין זר אתו... ויצו עלי לאמר אחוז בזה... ומחוק כל הטעיות ושגיאות... הנשארים והנסתרי' אחרי הגהת הגאון הנזכר...". "הגהות מרדכי" אינן "הגהות המחבר מעצמו", כדברי מרקריאה, אלא הן "השלמה למרדכי נוסח רינוס המקוצר מאד - השלמה הלקוחה מן המרדכי נוסח אושטרייך, השלם בהרבה מן הקודם" ונתחברו ה"הגהות" על-ידי ר' שמואל שליצשטאט. עי': שמואל כהן, ר' מרדכי בן הלל האשכנזי, סיני, יד, תש"ד, עמ' לח-מא. אף הוא חיבר "מרדכי מהלכות קטנות" (דף קמב,ב-קן). עי' שם, עמ' מא-מב. לתוך "מרדכי ממסכת מועד קטן" (דף לה,ב - מ,א) הוכנסו "הלכות שמחות" לרבו ר' מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג, שקוצרו על-ידי אחד מתלמידיו של ר' מרדכי, ואילו בנוסח אושטריך אינן. עי' שם, עמ' מב-מג. ועיין: מאיר בן ברוך מרוטנבורג. (מיגון לשמחה). על "תוספות מערבי פסחים" כותב א"א אורבך, שאף הן, כתוספות שלנו, מבוססות על תוספות ר' יחיאל מפאריס ותוספות חכמי איברא, האחים ר' יצחק ור' משה, ומכאן המשותף עם התוספות שלנו. עי': בעלי התוספות, ירושלים תשכ"ח, עמ' 478-477. "סמני מרדכי" יצא באותו מקום ובאותה שנה ובאותו סדר-אותיות, בתבנית #8, בשם "סימני וקצורי המרדכי". בטעות יוחס הספר לר' יוסף אוטולינגו על-ידי משה שטיינשניידר, CB, עמ' 1517, מס' 3-2, והביבליוגראפים שבאו אחריו.