R. Joseph Kimhi (Maistre Petit; Rikam, c. 1105–c. 1170), grammarian, exegete, translator, and polemist. R. Kimhi migrated from Spain in the wake of the Almohad persecutions and settled permanently in Narbonne. R. Kimhi had several disciples, including his son Moses, R. Menahem b. Simeon of PosquiIres, R. Solomon b. Isaac ha-Nesiah, and R. Joseph ibn Zabara. He composed works for the benefit of his countrymen who could not read the grammars written in Arabic, especially those of Hayyuj and Ibn Janah, whom he generally followed. His second grammatical treatise, the Sefer ha-Galui (published by H. J. Mathews, 1887), consists of two parts; a critique of R. Jacob Tam's Hakhra'ot on the Mahberet of Menahem b. Jacob ibn Saruq and a compilation of Kimhi's own critical remarks on points in the Mahberet left untouched by Tam. A defense of the latter by Benjamin of Canterbury has been incorporated into the text of the Sefer ha-Galui.

As an exegete, Kimhi stressed the "plain sense" or peshat of Scripture in contrast to the homiletical school of exegesis prevalent in the Provence of his day. In addition to the exegetical material in his grammars, he composed the following commentaries: Sefer ha-Torah on the Pentateuch (published by H. Gad, in Hamishah Me'orot Gedolim, 1953); Sefer ha-Miknah on the Prophets (no longer extant); on Proverbs (entitled Sefer Hikkah by the publisher, 1868); on Job (published incompletely by I. Schwarz in Tikvat Enosh, 1868); on Song of Songs (in Ms.). An unknown commentary Hibbur ha-Leket was ascribed to him by his son David. Much of Kimhi's exegesis influenced and was cited in the commentaries of his sons, of Menahem b. Simeon, and of Jacob b. Asher. Kimhi prepared a translation of Bahya ibn Paquda's Hovot ha-Levavot (fragment published in the I. A. Benjacob edition (1846) of Ibn Tibbon's translation). He was the author too of the Shekel ha-Kodesh, extant in two recensions (one of which was published by H. Gollancz in 1919), a rhymed collection of gnomic sayings based upon the Mivhar ha-Peninim of Solomon ibn Gabirol. Kimhi himself composed a number of liturgical works which found their way into the prayer books of several communities. His polemical treatise, the Sefer ha-Berit (Constantinople, 1710), vies with Jacob b. Reuben's Milhamot ha-Shem for the honor of being the first anti-Christian polemical work written in Europe. Cast as a dialogue between the "believer" (ma'amin) and the "heretic" (min), the work attacks certain basic christological interpretations of scriptural passages, in addition to such doctrines as original sin, the incarnation, and the relative morality of Jews and Christians including the question of lending money on interest. The Sefer ha-Berit especially influenced the polemics of Kimhi's son David and of Nahmanides.

מתוך הקדמת המוציא לאור: שלשה המה כתבי יד אשר בעזרתם הואלתי להוציא ס' הזכרון לאור, האחד נמצא בבית החכם ר' שז"ח [שלמה זלמן חיים] האלבערשטאם... השני... נמצא... במינכען... והשלישי ... בבערלין... כתבי יד ב(ערלין) ומ(ינכען) מלאים... דבורים... אשר בכ"י ה(אלבערשטאם) אינם... כי ההוספות לא מעשה ידי בעל ספר זכרון הנה, כי אם ידי מגיה נבון הלשון וחכם הדקדוק כתבום בראשונה על גליון הספר ואחרי כן נספחו ובאו אל תוכו... דעתי... כי זה משה הנקדן היה מגיה ספר הזכרון כמוסיף על דבריו או כמבאר את דבריו וההוספות אשר בכתבי יד ב(ערלין) ומ(ינכען) רובן הם מעשה ידיו... ר' משה הנקדן גם בשם ר' משה בן הר' יצחק בן הנשיאה אשר ממדינת אינגלטירא יכונה [עי' להלן]... הח' פ. פעררא... עבר על פני שני כ"י אשר מס' הזכרון באוצר הספרים (בפארמא)... ושלח אלי חלופי הנוסחאות הנמצאים בהם... ראיתי לאספם יחד בסוף הספר >עמוד 74<... בטור מיוחד בתחתית הספר צינתי מקומות הפסוקים אשר הביא ר' יוסף קמחי בספרו וגם מקומות מאמרים אחרים המובאים בו... בענין זהותו של ר' משה הנקדן, נראים דברי המזהים אותו עם ר' משה ב"ר יום-טוב מלונדריש רבו של ר' משה בן יצחק הנשיאה. עי': ד"ש לווינגר, דרכי הנקוד והנגינות המיוחס לר' משה הנקדן, בודאפעשט תרפ"ט, עמ' 9-6. עמ' 69: שיר הפותח: קרא ושנה ושלש ספרך זה. נדפס כאן כשיר-חתימה של ר' יוסף קמחי לספר זכרון, ואולם כבר הוכיח ד"ש לווינגר, שם, עמ' 6-7, שאינו אלא שיר-פתיחה של ר' משה הנקדן לספרו "דרכי הנקוד והנגינות". עי' גם: אוצר השירה והפיוט, ג, עמ' 347, מס' 413. 16 עמ', עם שער חלקי: הערות על ספר הגלוי לרבי יוסף קמחי, [ברלין תרמ"ז], מאת יעקב רייפמאנן. עי' למעלה,