Ze’ev Jawitz (1847–1924) was a writer and historian. He was born in Kolno to a wealthy family distinguished in lineage, scholarship, and piety. After an unsuccessful attempt at business, he devoted all his time to writing and scholarship. He contributed to Smolenskin's Ha-Shahar (in no. 11 (1882), 41–48). Jawitz won public recognition with his article " Migdal ha-me'ah " ("Tower of the century," in S.P. Rabinowitz (ed.), Keneset Yisrael, 1 (1887); repr. in his Toledot Yisrael, 13 (1937), 189–250), a survey of Jewish history from the death of Mendelssohn in 1786 to the death of Montefiore in 1886. Settling in Erez Israel in 1888, Jawitz taught in Zikhron Ya'akov. His writings were widely published in Erez Israel in such periodicals as Haaretz, Peri ha-Arez (1892), and Ge'on ha-Arez (2 vols., 1893–94). He also wrote several textbooks, including Tal Yaldut (1891), Ha-Moriyyah (1894), Divrei ha-Yamim le-Am Benei-Yisrael (1894), Divrei Yemei ha-Ammim (1893–94), and books in which he attempted to relate legends in biblical style, as in Sihot minni Kedem (1887, 19272). His popular work Neginot minni Kedem (1892) appeared in several editions. In Erez Israel, Jawitz was active on the Va'ad ha-Lashon, the committee responsible for developing Hebrew as a modern language. He and his brother-in-law, J.M. *Pines, contributed to the development of modern Hebrew by introducing linguistic elements from the literature of the Mishnah, Talmud, and Midrash, e.g., tarbut ("culture") and kevish ("road"). Jawitz left Palestine in 1894, moving to Vilna, to Germany, and later to London. For a short while he was active in the foundation of *Mizrachi in Russia and edited the monthly journal Ha-Mizrah (1903–04). Simultaneously, Jawitz continued his major work, Toledot Yisrael … (14 vols., 1895–1940; the first part appeared in Warsaw, and the last five parts were published by B.M. Lewin in Tel Aviv, 1932–40). The first six parts (comprising the first section) deal with the Jews in their land, from the Patriarchal Age to the end of the period of R. Judah ha-Nasi; the next eight parts deal with the Jews among the nations of the world, from the period of the amoraim to Hibbat Zion. Although Jawitz was not a modern historian, his contribution to Jewish historiography is distinctive and valuable in that he infused his historical account with commitment to Orthodoxy and love for Erez Israel.

לחלקים ג-ד שער נוסף: ... Die Geschichte Israels nach den Urquellen בחלקים ה-ז המהדורה אינה מצוינת. בחלקים ח-ט המהדורה מצוינת בשינוי: מהדורה שניה (בלבד). רוב החלקים הם ד"ס של ההוצאה הראשונה, תרנ"ה ואילך, עם הוספות קלות.

א: ווילנא, דפוס ש.פ. גארבער, תרס"ה. 186 עמ', 9 לוחות מקופלים. עמ' 186-181: הוספות ותקונים, תקוני שגיאות. בעמ' 154 חסרה הטבלה של יג מדות. ב: ווילנא, דפוס ש.פ. גארבער, תרס"ה. 230 עמ'. עמ' 230-225: תוספות ותקונים, תקוני שגיאות. ג: ברלין, (דפוס H. Itzkowski), תר"ע. 32 ;56 ;174, [1] עמ'. 32 עמ' מאמר "תוצאות החטיטות והחקיקות" (תוספת). המאמר יצא גם בנפרד. עמ' 31-28: תוספות ותקונים. [1] עמ': שער נוסף בגרמנית. ד: ברלין, חש"מ, תרע"א. 9 ,21 ,230, [2] עמ'. עמ' 5-2 בסוף: מאמר "תוצאות הפפיראות" שנמצאו מקרוב במצרים (תוספת). עמ' 9-6, [1]: תוספות ותקונים. [1] עמ': שער נוסף בגרמנית. ה: ירושלים-תל אביב. "אחיעבר", (דפוס א. איתן וס. שושני, תל-אביב), תרפ"ח. [2], 200 עמ'. ו: ירושלים-תל אביב, "אחיעבר", (דפוס א. איתן וס. שושני, תל-אביב). תרפ"ח. 349 ,XI עמ'. ז: ירושלים-תל אביב, "אחיעבר", (דפוס "הפועל הצעיר"), תרפ"ט. [6], 207; כא עמ'. עמ' כ-כא: מפתח לשמות החכמים [עיין ההוצאה הראשונה]. ח: תל-אביב, "אחיעבר", (דפוס "הפועל הצעיר"), תר"ץ. [3], 210, [1] עמ'. עמ' 210-207: מפתח השמות. [1] עמ': תקוני השגיאות. ט: מוגה ומתוקן ע"י ב"מ לווין. ירושלים, (דפוס ווייס), תרצ"ח. 286, [1] עמ'. נדפס עמוד-על-עמוד כמו ההוצאה הראשונה. עמ' 286-282: לוח השמות; שמות ספרים וראשי תבות. [1] עמ': הוספות עפ"י כתב ידו של המחבר ז"ל.