View Auction Listing - Seder Rav Amram ha-Shalem

04:22:26

			[Login] [Book List]

Bidding Information
Lot #		19110
Auction End Date		10/9/2007 12:07:30 PM (mm/dd/yyyy)

Title Information

Title (English)

Seder Rav Amram ha-Shalem

Title (Hebrew)

סדר רב עמרם השלם

Author

[Liturgy - First Ed.] A. L. Frumkin, ed.

City

Jerusalem

Publisher

Zukermann

Publication Date

1912

Collection Information

Independent Item

This listing is an independent item not part of any collection

Description Information

Physical
Description

First edition of commentary. [8], 5-10, 400, [6]; [5], 476, [2] pp., 232:143 mm., wide margins, light age staining. A very good copy bound in later boards, split, some ff. loose.

Detailed
Description

Rav Amram b. Sheshna Gaon (d. c. 875), gaon of Sura noted for his responsa and the oldest surviving order of prayer. According to the epistle of Sherira Gaon, Rav Amram was given the title of gaon even during the lifetime of his predecessor Natronai b. Hilai, although the circumstances which led to this are unknown. The precise period during which he served in the gaonate is uncertain; however it is clear from one of his responsa that by 858 he was already acting in that capacity. More than 200 of Rav Amram's responsa are extant, some in collections of geonic responsa such as Sha'arei Zedek and Sha'arei Teshuvah, others of the earlier rabbinic authorities; still others having been discovered in the Cairo Genizah. His responsa include both practical halakhic decisions and comments on the Talmud. In one of them he states that it is prohibited to lend money to a non-Jew on interest, and even though indirect interest (avak ribbit) is permitted, scholars should shun it (Sha'arei Zedek (Salonika, 1792), 40a). Rav Amram's fame, however, rests primarily on his Seder (commonly called his siddur), “the order of prayers and blessings for the entire year... according to the tradition which we possess, as laid down by the tannaim and amoraim.” The Seder, known also as “Yesod ha-Amrami” and as “Mahzor de-Rav Amram,” originated in a responsum which was seemingly sent to the community of Barcelona. From there it spread throughout Spain and to other countries. The Seder Rav Amram is the oldest order of Jewish prayers extant. It contains the text of the prayers for the entire year, as well as the laws and customs pertaining to the different prayers. Although Rav Amram's predecessor Natronai had written a responsum (mentioned at the beginning of Rav Amram's Seder) to the community of Lucena explaining how the rabbinic injunction to recite 100 blessings daily should be fulfilled and had established the sequence of weekday prayers, Rav Amram was the first to compose a systematic arrangement including prayers for the whole annual cycle as well as the pertinent laws. Rav Amram's sources, in addition to the Talmud, were the works of the geonim and the rites of the Babylonian yeshivot. The Seder enjoyed a very wide circulation and was extensively quoted by the leading scholars of Spain, Provence, France, and Germany. It served as the basis for later orders of service, such as Siddur Rashi, Mahzor Vitry, and especially the liturgy of countries which came under Babylonian influence.

In a responsum to Meshullam b. Nathan of Melun, Jacob b. Meir Tam (12th century) states: “Whoever is not well-versed in Rav Amram's Seder and in Halakhot Gedolot... dare not alter the words of the early authorities or their customs, for we must rely upon them wherever they do not contradict our Talmud but [merely] add to it. Many customs we observe originated with them (Sefer ha-Yashar, 619). Three different manuscripts of the Siddur are extant, and additional fragments have been discovered in the Cairo Genizah. The present work is not that written by Rav Amram, and contains later interpolations. Moreover, a thorough study of the Seder, as well as a comparison between it and passages cited from it by the earlier rabbinic authorities, show that in the course of time changes were introduced into Rav Amram's original text, both in the sections comprising the prayers and in those dealing with the laws. Some scholars even maintain that Rav Amram sent to Spain only the “order” of the prayers and blessings together with the relevant laws but not the actual text of the prayers and blessings, which were added later. Some contend that the Seder was basically composed not by Rav Amram but by Zemah b. Solomon, the av bet din at the time.

The Siddur has been edited by N. Coronel, Seder R. Amram Ga'on (in two parts; 1865); by A. L. Frumkin, Seder Rav Amram ha-Shalem (1912); and by D. Hedegard, Seder R. Amram Ga'on (only the weekday prayers; 1951). A. Marx published additions and corrections to Coronel's edition under the title of Untersuchungen zum Siddur des Gaon R. Amram (1908). A critical edition of the Seder R. Amram based on manuscripts and old editions was published by Daniel S. Goldschmidt (Jerusalem, 1971).

Paragraph 2

(נעתק ממקורו הראשון... מבכת"י מח"ו [מחזור ויטרי] שבעיר אוקספורד, ונרשם במוסגר כל הנוסח שאנו מתפללים בו עתה לפי הגהת באי אחריהם, עם דינים מספר דרך החיים [לר' יעקב לארבערבוים], והגדה ש"פ, וסליחות, הושענות, ויוצרות). עם סדר רב עמרם השלם (העתקתיו מכתב יד... אוקספורד... ומסביב... מגן האלף... באורי... הראשונים... לברר כל דבריו בהלכה, עם כל שנויי הנוסחאות ומקורי כל הברכות אשר לבני אשכנז וספרד ונוסחי הרב [ר' שניאור זלמן ב"ר ברוך מלאדי] ז"ל. עם נוספות... מסדרו של רבינו סעדיה גאון ז"ל [נדפס בשנת תש"א בירושלים], ושאר כת"י עתיקות, ובאורים... בעקרי אמונת ישראל)... נסדרו ונתבארו על ידי ר' אריה ליב פרומקין בהרב... ר' שמואל זצללה"ה... חלק (א)-ב.

לחלק א שני שערים. בשער השני הפרט: שמחו את י'ר'ו'ש'ל'ם' וגילו בה כ'ל' א'ו'ה'ב'י'ה' [תרס"ה!]. נראה שיש להבליט גם תיבת ב'ה', כבשער של חלק ב. מעבר לשער השני של חלק א: "אלה המה ההגהות והפירושים והנוספות אשר בסדור הזה. א. שנוי הנוסחאות... בכתיבות ידות אשר בבריטיש מוזעאום, ובכת"י העתיקות שהובאו (בעיר אוקספורד) מהגניזה ממצרים, וחלופי הגרסאות (שהגיהם הפראפ' [אלכסנדר] מארכס מתוך... כת"י... זולצברגר [ברלין 1908])... ב. ספר מגן האלף. ברורי דברים בסדר רב עמרם ע"פ מה שבארו אותו רבותינו הראשונים... עם תוספות באור מאשר חנני ה'... ג. ספר מקור הברכות. בביאור שרשן, מוצאן, ונוסחתן ע"פ סדרים רבים נדפסים וכת"י... ד. ספר מערכי לב... מתורתן של ראשונים... בעניני דעות ושרשי אמונות... אשר שבצתים... בדברי הרינה והתפלה. ה. מערכת דברים אחדים. בתולדות הגאונים הקדמונים בכלל, ודברי רב עמרם ז"ל בפרט... וסדרי למודם וישיבותיהם, זמנם ומקומם, אשר ערכתי כעין הקדמה להספר הזה. ו. ועוד נוספו בסדור הזה... מכתבי ידות... בעיר אוקספורד... א. שני התפלות... לרבינו רב סעדיה גאון... ב. ענינים מפליאים (מי שברך). שהעתקתי מן פנקס גרמייזא משנות הגזרות תתנ"ו ותתק"ו. ג. מכתב הרשב"א לבני ברצילונא [צ"ל: פרובינצא] במעלת המצות. ז. והוספנו עוד לוח קביעות השנים והמולדות... על משך ששה שנים (תרע"ב-תרע"ז)". "שני התפלות" הנז' הן שתי הבקשות הידועות בשם "תפלת השחר לרב סעדיה גאון". הבקשה הראשונה נדפסה בחלק א, דף סד-סז,א, והשנייה בחלק ב, דף קנח-קסא,א. דף קנח,א: וידוי דרב סעדיה. פותח: אלהי נשמה שנתתי[!] בי טהורה. אוצר השירה והפיוט, א, עמ' 206, מס' 4499. עי' שם (גם במס' 4498), ש"רב סעדיה זה הוא בלי ספק מאוחר ואיננו רס"ג". על טיבה של מהדורה זו עיין: דניאל גולדשמידט, סדר רב עמרם גאון, ירושלים תשל"ב, מבוא, עמ' 20.

[הסכמות]: ר' חיים ברלין, ירושלם, א יתרו תרע"ב; ר' אברהם יצחק הכהן קוק, יפו, ו שבט תרע"ב.

Reference
Description

CD-EPI 0173994

Associated Images

4 Images (Click thumbnail to view full size image):

Order	Image	Caption
1

2

3

4

Listing Classification

Period

Location

Subject

Characteristic

Manuscript Type

Kind of Judaica