Derekh Emet was published without a title page as it was intended to be inserted into the Zohar and Tikkunei Zohar. The identity of the printer is deduced from the type and frame, identical to the Zohar Hadash published by Hamiz in 1658. Each part of the emendations have their own foliation, with errors in the foliation. Derekh Emet was intended as the first part of a larger work on the Zohar, Or Nogah, by Hamiz and arranged and completed by Zacuto. All that is extant today, however, is the Derekh Emet portion, consisting of textual emendations, based on the Mantua (1568) edition of the Zohar, in two set in columns in rabbinic letters.

At the end of the volume is an epilogue from Zacuto, who refers to the Ari (R. Solomon Luria) and what is testified about him by his faithful student R. Hayyim Vital. Zacuto notes that falsehood lacks the legs to go in a straight way. He has, therefore, entitled the book Derekh Emet (the way of truth), for truth instructs in the way of understanding. Furthermore, the wisdom of Kabbalah is the wisdom of truth, in faithfulness and grace, guiding one on “the path of integrity” (Psalms 27:11). It is also the heavenly way, the mystic way of the work Derekh Emet by the godly kabbalist R. Isaac Luria and all the emendations are, without a doubt, from the Ari. The sole exception for which Zacuto expresses reservations is Exodus. Genesis and from Leviticus on are certainly from the Ari. Zacuto concludes with praise for Hamiz and verse in which the initial letter(s) of the first lines are an acronym spelling Zacuto’s name.

Hamiz began work on a commentary on the Zohar which was not completed as he left Venice for Jerusalem in 1658. He delayed in the Greek island of Zante for about ten years, until his death. While there Hamiz was in communication with Nathan of Gaza. Hamiz’s name is associated with Yodei Binah, a commentary on the Zohar parts of which are variously accredited to Hamiz, Zacuto, and R. Simeon Labi, a Moroccan kabbalist. Yodei Binah was apparently printed in part only, R. Hayyim Yoseph David Azulai (Hida) reporting that he saw a copy lacking the beginning and the end. Gershon Scholem writes that he too saw an incomplete copy, it is possible that no more was printed, the book never being finished.

ספירת-דפים משובשת. שם המדפיס על-פי האותיות ומסגרת השער הזהות ל"זוהר חדש" שהדפיס ר' יוסף חמיץ באותה שנה. בהקדמתו מספר ר' יוסף חמיץ: "שבאו לידי ב ספרי הזהר מספר בראשית שהביא... ר' בנימין לוי... ועל האחד... כל ההגהות... שהיו לפני הרמ"ק... והבאתי אותם... בשם בנא"י, ור"ל [ורצוני לומר] בנסחת ארץ ישראל". הטקסט שבדף נב נדפס שנית בדף נא, בתיקונים. דף עט: דברי סיום מאת ר' משה זכות, עם שיר הפותח: משכיל לאיתן האמת וצדק. אוצר השירה והפיוט, ג, עמ' 89 מס' 2605. כותב בין השאר: "השגיאות אשר... נמצאו... בספר הזהר בחילופי תיבות וענינים שונים גם יתור... וחסרון לא יוכל להמנות... זולתי על ידי... האר"י... אך את זה אודיע... כי בכל ספר בראשית ומן ויקרא ואילך... הוא מהגהות האר"י בלי ספק. אמנם בקצת ספר שמות לבי בספק ... אם קצהו מהגהות הקדמוני'". ר' משה זכות אף הוסיף חרוזים בסוף בראשית (דף לו,ב) ובסוף דברים (דף נא,ב). קמד דף: ספר "יודעי בינה" על זוהר בראשית, עד דף קמז,ב (אמצע פרשת ויצא). עד דף לג,א חיבר ר' יוסף חמיץ, מכאן ואילך השלים ר' משה זכות, הכותב: "ובטלתי רצוני האדוק רק בדברי האר"י... מפני רצונו [של ר' יוסף חמיץ] להתנהל מעט בדרכי... הרמ"ק [ר' משה קורדובירו]... והרח"ו [ר' חיים וויטאל]... קודם שזכה לשפע... מרבו... האר"י ... וגם... פירוש על בראשי' ונח ולך לך... [מאת] ר' שמעון לביא... אך כל שהוא עיקר אבאר כדרך האר"י". פירושו של ר' שמעון לביא על ספר בראשית כולו נדפס אחר כך בשם "כתם פז", ליוורנו תקנ"ה. ו, [2] דף: תבואות שמש, מפתח הפסוקים שבתורה ובחמש מגילות. שני הספרים "יודעי בינה" ו"תבואות שמש" לא נשלמו בדפוס. ספר "דרך אמת" מצוי בספריות שונות, וכל הטפסים הם בלא שער. ספר "יודעי בינה" נחשב על-ידי הביבליוגראפים כאבוד. עיין: בן-יעקב (בשם שטיינשניידר), אוצר הספרים, עמ' 27-26, מס' 526; ווינער, קהלת משה, עמ' 296, מס' 2423. טופס יחיד של "חלק ראשון מספר אור נוגה", בלא ההקדמה ובלא ספר דרך אמת, נתגלה על-ידי פרופ' גרשם שלום בספריית בית-הדין בלונדון. עיין ספרו שבתי צבי, תל-אביב תשי"ז, ב, עמ' 632-631, הערה 5. רשמנו על-פי צילום טופס זה בספריית ג' שלום. ההקדמה נתפרסמה על-ידי נחמיה שמואל ליבאוויטץ בספרו "שרידים מכתבי... ר' יוסף חמיץ", ירושלים תרצ"ז.