Hebrew printing began in Bombay with the arrival of Yemenite Jews in the middle of the 19th century. They took an interest in the religious welfare of the Bene Israel, for whom - as well as for themselves - they printed various liturgies from 1841 onward, some with translations into Marathi, the vernacular of the Bene Israel. Apart from a short lived attempt to print with movable type, all this printing was by lithography. In 1882, the Press of the Bombay Educational Society was established (followed in 1884 by the Anglo-Jewish and Vernacular Press, in 1887 by the Hebrew and English Press, and in 1900 by the Lebanon Printing Press), which sponsored the publication of over 100 Judeo-Arabic books to meet their liturgical and literary needs, and also printed books for the Bene Israel.

כמעט כל השער, כולל הדפוסת, במאראטי. התיאור על-פי יערי. הוספנו מקום הדפוס ושנת-הדפוס בעברית. ההגדה כמנהג עדת "בני ישראל" בהודו. מקור ותרגום פיסקה אחר פיסקה. התרגום נעשה על-פי ההגדה שהוציאו ר' חיים יוסף חליגואה וחיים יצחק גלצורכר, בומבאי תר"ו. בסוף ההגדה נדפסו הפיוטים שבהוצאת פונה תרל"ד בתוספת הפיוט חד גדיא והפיוטים הבאים: 1. ישיר ישראל שיר נועם. סימנו: ישראל [נאג'ארה], אוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 444, מס' 4049; 2. ממצרים הוציא האל, את עמו בכח ולאל. סימנו: משה חוצן. שם, ג, עמ' 153, מס' 1811; 3. אדון עולם שמו אחד ואחדותו אמת ברא. מחברו ר' שלום ב"ר אהרן ערקי הכהן. שם, א, עמ' 30, מס' 606. בתוך ההגדה נוספו קטעים שלא היו בהוצאת פונה הנ"ל וגם הפיוט "אתה גאלת את אבותינו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה", שם, א, עמ' 394, מס' 8717.