Among the great luminaries of Kabbalah, R. Moses Cordovero holds a particularly important place as one of the most prolific and systematic exponents of the teachings of the Zohar as well as the writings of almost all the early Kabbalists. Ramak was born about (the precise year of his birth is not known) 5282 (1522 CE) to a distinguished family of Spanish descent, apparently originally from the town of Cordova. Although it is not certain that Ramak himself was born in Safed, he spent most of his life in that holy city, the home of Kabbalah. In the revealed aspects of Torah -- the Talmud and associated works -- Ramak was a student of the renowned Rabbi Yosef Caro (circa 4258-5335 / 1488-1575), author of Shulchan Aruch. The latter highly praised the acumen and vast knowledge of his young student. His greatness in Talmudic law is further confirmed by the fact that at the tender age of eighteen, Ramak was ordained by Rabbi Yaakov BeRav. Of the four men accorded semicha (rabbinic ordination) by Rabbi Yaakov -- the others were Rabbi Yosef Caro, Rabbi Moshe of Trani, and Rabbi Moshe Galanti -- Ramak was by far the youngest. According to the testimony of Rabbi Menachem Azariah deFano, Ramak served in Safed as a Talmud teacher and legal authority. At age twenty, Ramak became a student of his brother-in-law, Rabbi Shlomo HaLevi Alkabetz (author of the Lecha Dodi hymn), in the esoteric aspect of Torah -- the Kabbala. Despite Ramak's formidable achievements in Talmud, he states that until he began learning Kabbala, he was as if asleep and pursuing idle thoughts ( Pardes Rimonim, Intro.) Ramak became one of the leading Kabbalists in Safed. He acted as spokesman for the group of Kabbalists headed by Rabbi Alkabetz, and he wrote several treatises explaining the fallacies of philosophy. In addition, he exhorted Torah students everywhere to study Kabbala. Ramak led an ascetic life, part of it in self-imposed exile. These exiles are detailed in his Sefer Gerushin (Venice, 1543). Through such self-purification and penances, Ramak became worthy of the revelation of Eliyahu (Shem HaGedolim). Among Ramak's most famous students were Rabbi Eliyahu DaVidas, author of Reishit Chochma; Rabbi Chaim Vital, later a student of the renowned Rabbi Yitzchak Luria (the Arizal); Rabbi Avraham Galanti, author of Yerech Yakar on the Zohar; Rabbi Eliezer Azikri, author of Sefer Chareidim; and Rabbi Menachem Azariah DeFano (Maharam MiPano), author of many works including Asarah Maamarot, Kanfei Yonah, and Responsa of Maharam MiPano. Rabbi Menachem Azaria DeFano was one of Europe's leading Kabbalists, and he taught from Ramak's Pardes Rimonim regularly. Similarly, Rabbi Yeshayahu Hurwitz, author of Shnei Luchot HaBrit ( Shelah), considered himself a student of Ramak and quoted extensively form his works. In the last year of Ramak's life, the Arizal came to Safed. He too studies under Ramak, whom he refers to as "our teacher. At the young age of forty-eight, Rabbi Moshe Cordovero passed away in Safed on 23rd of Tammuz, 5330 (1570). In his eulogy, the Arizal declared that Rabbi Moshe was so pure and saintly that his death could only be attributed to the sin of Adam. According to the Arizal's testimony, the bier bearing Ramak to his burial place in Safed was preceded by a pillar of fire.

סידור עם פירוש וכוונות קבליות, מאת ר' משה קורדובירו. חלק א: תפילות חול ושבת. [8], כד, רפו דף. דף [2]: "הקדמת המו"ל" אמקרויט, "אשר כתבה בשנת תר"ן בעת התחלת הדפסת הסידור". מספר שאסף כתבי-יד של "תפלה למשה" לרמ"ק, "העתקות ספרדיות ואיטלקיות", "אשר זה יותר משתי שנים עובדים להעתיקם ... להוציאו לאור". כמו כן תוקן הנוסח של "אור הישר", "דרך החיים" נדפס בשלמותו ותוקן, "ונתוספו בו כמה הלכות ופי' על נוסחאות התפלה ממהדו"ת [ממהדורא תניינא] של הגאון המחבר". כד דף: אור הישר, תקון חצות, הנהגת הבקר (ועוד ענינים שקודם התפילה). ל"אור הישר" שער מיוחד, שנדפס בדף [3]: "ספר אור הישר ... נדפס בתכלית השלימות [לפי הוצאת תס"ט] ... ניתוספו בו קצת הערות ... בשולי הדפין, מאת הרב ... יחיאל מנחם נ"י, מו"ץ מבעלזא ... התרנ"ב". נדפסו כאן בדף א-ג "עמוד התורה" ו"עמוד העבודה" (בחלקו) מתוך "אור הישר". חלקים נוספים של "אור הישר" מפוזרים במקומות שונים בסידור. "עמוד גמילות חסדים", מאת ר' צבי הירש חזן, נדפס בסוף חלק ב, לפני "דרך החיים". בהתחלת "תפלה למשה", בדף א,א, הערה "מפי מורינו הרב ... ישראל סרוק". חלק ב: סידור תפלה למשה עם אור הישר ... הכולל בתוכו פי' תפלות ר"ה והתקיעות וסדר עבודת יוה"כ, מהרב ... משה קורדווירא זצ"ל, הנקרא בשם זבחי שלמים. הפי' על תפלות ר"ה והתקיעות נדפס ראשונה במחזור ספרדי [קושטאנדינא של"ו] ... והפי' על עבודת יו"כ נדפס בפ"ע [בפני עצמו] ע"י בן המחבר ... בשנת שמ"ז [פירוש סדר עבודת יום הכפורים, ויניציאה שמ"ז] ואח"כ נדפסו ... ביחד, בלובלין בשנת שע"ג, וקראו אותו בשם זבחי שלמים. ופעם ג נדפס בירושלים בשנת תרמ"ג, ועתה נדפס פעם ד, בתוך הסידור ... [עם] דינים והנהגות לר"ח ולמועדים ולימים נוראים מהרב ... מאיר פאפרש זצ"ל, הנדפס כבר באמשטרדם [תס"ט] ... גם ספר מדרש בחידוש, פי' על ההגדה של פסח מהרב ... אליעזר נחמן פואה ... ונדפס ... בווינציאה ... בשנת ת"א ... תרנ"ב, 1891. [רפז]-תלב, ח; [1], מח, [2] דף. כולל תפילות מוסף של שבת וראש חודש, הגדה, תפילות ראש השנה ויום כפור (עמידות), סדר התקיעות וסדר העבודה, הושענות (עם פירוש קצר), היחוד, סליחות לשני וחמישי ושני ולתעניות, יוצרות לד' פרשיות. ח דף: אור הישר, עמוד גמילות חסדים. [1], מח, [2] דף, עם שער מיוחד: ספר דרך החיים השלם, הוא אסיפת דינים השייכים לסדר התפלה ... נלקטו ... [ע"י] מו"ה יעקב [לורברבוים] ... תרנ"א. בסוף חלק א נדפסה "התנצלות" המגיה, צבי בריז"ל, הכותב שהיו לפניו ג כתבי יד של "תפלה למשה" ומפרט את טיבם ואת כותביהם. כאשר נוסח התפילה שבכתבי-היד שונה "מסידורים שלנו" הביא את שתי הנוסחאות.

הסכמות: ר' יהושע [רוקח], בעלזא, ו כי תבוא תרמ"ט (ביזמתו צורף כאן "אור הישר"); ר' יחזקאל שרגא האלברשטאם, שינאווא, ז טבת תר"ן; ר' דוד האלברשטאם מקשאנוב, א יתרו תר"ן; ר' צבי אלימלך שפירא, בלוזוב, ג שלח תר"ן; ר' מאיר יהודא שפירא, בוקאווסק, א קדושים תר"ן; ר' שלמה שפירא, מונקאטש, ג שמות תר"ן; ר' יהושע הארוויטץ מדזיקאב; ר' יצחק [ב"ר חנוך מאיר], אלעסק, ה ויחי [תר"ן]; ר' שלמה [ב"ר חנוך מאיר] מסאסוב; ר' אליעזר צבי סאפרין, קאמארנא, ו ויגש תר"ן; ר' יוסף מאיר ב"ר שמואל צבי [ווייס], סאפינקע, ג ויקרא תר"ן; ר' שלמה האלברשטאם מווישניצע, א בשלח תר"ן; ר' ברוך ב"ר מנחם מענדיל [האגר], וויזניצא, י חשון תר"ן; ר' דוד משה [פרידמאן] מטשארטקוב, ה וירא תר"ן. חותם: צבי הירש שטערנבערג; ר' ישראל ב"ר דוד משה [פרידמאן] מטשארטקוב. חותם: אהרן דאהל; ר' מרדכי שרגא [פרידמאן], הוסיאטין. חותם: דוד שוואגער; ר' יוסף [ב"ר צבי הירש] הכהן מרימנוב, ג שמות תר"ן. חותם: משה טאריף; ר' יצחק [פרידמאן], באיאן, ז חשון תר"ן. חותם: ישראל מרגליות; ר' ישראל [ב"ר אברהם יעקב פרידמאן], סאדאגורא. חותם: יחזקאל דובער שפירא; ר' אורי הכהן [יאלעס], סאמבור, ז שבט תר"ן.