R. Shabbetai Sheftel b. Akiva Horowitz (c. 1561–1619), called "the holy," and a cousin of R. Isaiah Horowitz, author of Shenei Luhot ha-Berit. He was born in Prague where he practiced as a physician. Considering Kabbalah the only source of human happiness, he sought to make this esoteric teaching accessible to many, and had many disciples. He rejected the philosophy of religion, attaching importance only to Maimonides. Although he did not know him personally, he declared R. Moses Cordovero, the kabbalist, to be his chief teacher, comparing him to Maimonides. R. Horowitz' writing is based on the ideas of R. Cordovero and he apologized if he sometimes added something. The main addition concerns his detailed exposition of the doctrine of zimzum ("withdrawal") which he took over from R. Isaac Luria's teaching basing himself (without acknowledgment) on the version of this doctrine preserved by R. Joseph ibn Tabul.

He also wroter: Nishmat Shabbetai ha-Levi (Prague, 1616), a continuation and, according to R. Horowitz, an inseparable part of the former work, also carrying the approbations of the same two scholars. It deals essentially with the kabbalistic teaching about the soul. In the preface, R. Horowitz says that this work is based on "four pillars" of the Kabbalah; namely, Moses, R. Simeon b. Yohai, and the later kabbalists Nahmanides and R. Elijah b. Moses de Vidas. The commentary to R. Samuel Gallico's Asis Rimmonim, which Fuerst and Benjacob (Ozar 485 no. 889) attribute to R. Horowitz and which they say was published in Korets in 1793 with the title Pelah ha-Rimmon, was actually written by R. Mordecai b. Jacob of Prague. It is entitled Pa'amon ve-Rimmon and was published in 1786 in Korets (see Benjacob, Ozar, 492 no. 1043; and Friedberg, Eked, 3 (1954), 806 no. 989). In the preface to Shefa Tal, R. Horowitz refers to his unpublished commentary to Maimonides' Guide of the Perplexed. He died in Prague.

דף [1,ב]: הקדמת ר' חיים פייוויל ב"ר דוד זכריה המכונה רבי מענדלן. דף [9,א], בהקדמת המחבר: "בראותי... גדולת... הספר... אגרת הטעמים... ראיתי לבאר... הספר... בשני דרכים דרך קצרה ודרך ארוכה, באופן שדרך קצרה יהיה... מפרש רמיזת הספר על מה הוא רומז... ודרך ארוכה יהיה ספר בפני עצמו... על כל סוד וסוד או חכמה שיזכר... בפירוש אגרת הטעמים להביא מאמרים... מהזוהר ומתיקוני הזוהר ומספר היצירה". אגרת הטעמים נכתבה על-ידי ר' אהרן אברהם ב"ר ברוך. הוצאה ראשונה: [ויניציאה] שמ"ב. בספר שתי חטיבות: "שפע", שעיקרו פירוש ל"אגרת הטעמים", ו"טל", המכיל פיתוח הרעיונות שהועלו כאן. בהקדמה ארוכה הנקראת "בן מאה שנה" דיון בנושאים כגון תפיסת האלהות, תפיסת העולמות, האדם, גלות וגאולה.

הסכמות: ר' שלמה אפרים ב"ר אהרן איש לונטשיץ, פראג; ר' ישעיה ב"ר אברהם שעפטלש סג"ל הורוויץ, פרנקבורט, א מקץ; ר' משה ב"ר מנחם בכרך, [פראנקפורט דמיין]; ר' שמואל ב"ר אברהם אליסום, [פראנקפורט דמיין]; ר' אהרן ב"ר יהושע משה לוריא, [פראנקפורט דמיין]; ר' עזריאל בן איש ח"י מילהויזן, [פראנקפורט דמיין], ויחי שע"ב; ר' יעקב אולמא, ורידבורג, שע"ב; ר' אליא ב"ר משה לואנץ, האנוואה, ו משפטים שע"ב.