No information is available as to R. Joseph ben Shem Tov. R. Daniel ben Perahyah, one of the sages of Salonika, was the scion of a Roman Jewish family that traced its origins to Josephus, as noted at the end of this work. R. Daniel succeeded his father, a physician, as head of the yeshiva of the Italian community and was also their dayyan. In addition to his Jewish scholarship R. Daniel was also well versed in secular subjects. All of his books and writings were destroyed in a fire in 1545, excepting the commentary to She'erit rosy. In addition to his commentary, R. Daniel included additional material on other subjects and appended the Tabulae tabularum, also with additional material. The Jabez florets are on the title page and several places in the book. The text informs that included are tables as to the appearance of the new moon (molad), the seasons, the rising of the sun in each constellation, position of the moon, and the times of the day and night also according to the calendars of Ishmael (Arabs) and Edom (Christians). The commentaries mentioned above are noted, as are Zacuto's work transcribed by Joseph Vicinho in twenty-three chapters with commentary and explanations from the sponsor (Daniel ben Perahyah), and arhot Hayyim of R. E1iezer ha-Gadol. Work began, according to the title page, on 15 Shevat, 5328 from the creation (Thursday, January 25, 1568). Completion of the first part of the work, after arhot Hayyim, was Rosh Hodesh Nissan, in the year "Comfort my people, comfort them '~j) ,~m ,~m (328 = Tuesday, April 9, 1568), says your God" (Isaiah 40: 1). The last part was completed 27 Nissan, 328 (Sunday, May 5, 1568).

The title page is followed by verses in praise of the book from R. Samuel ben Perahyah, followed by the introduction of R. Daniel ben Perahyah. The text is unpaginated and in rab· binic letters, excepting headings and initial letters. Also included (89b-90) is the Iggul de­-R. Nahshon from Rav Nahshon bar Zadok, Gaon of Sura (871-79). Signatures are given in Hebrew letters in the upper left-hand corner of the recto, only the first folio of four being signed. The last signature is ,~ (24).

R. Zacuto wrote his Almanac (Ha-Hibbur ha-Gadol) in Hebrew; Joseph Vicinho, his pupil. abridged and translated it into Latin and then Spanish; and the Portuguese Hebrew printer Abraham d'Ortas, published it (Leiria, 1496). Christopher Columbus, on one of his voy· ages to the New World, used the Almanac to predict a lunar eclipse, so terrifying the Indians that they became obedient to him, and furnished food to his party. The first edition of She'erit Yosef (15 cm. [53] f.) was printed by Don Judah Gedaliah. It does not include R. Zacuto's Almanac. There are variant copies of She'erit rosy in which the Almanac is not mentioned on the title page or appended to the volume.

מעבר לשער: שיר בשבח הספר, מאת ר' שמואל (ב"ר פרחיה) הכהן. פותח: בגללך ישוב שאר רוח. אוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 6, מס' 135. דף [37,ב-40]: סימני הפרשיות בחרוז. פותחים: אין לאיש נכבד מלנפשו בשגם הוא בשר ודם. שם, א, עמ' 143, מס' 3031. דף [55,ב]: לוח הזהב לרבי' סעדיא גאון ("אשר ממנו נדע בכמה לחדשינו יבאו כל התקופו'"). דף [61,א]: "ולוחות ... לדעת בהן מולדות ... כפי דעת הר' יעקב [ב"ר יום טוב] פועל ז"ל הביאם כה"ר אברהם זכות ז"ל ... העתקתי ותקנתי אותם למלא רוחב ... שאלוניק ... והם כד לוחות". דף [87-82,א]: "הי"ד שערים בקביעות החדשים והמועדים וחלוק הפרשיו' ... אשר חברם ... ר' נחשון" בר רב צדוק גאון. דף [89,ב-90]: סדר רעשים ורעמים ("שמגלים רזים מרעות וטובו' הבאות"). "אורחות חיים" הוא החיבור הידוע גם בשם "צואת רבי אליעזר הגדול". עיין: בן-יעקב, אוצר הספרים, עמ' 50 מס' 982. ל דף: "ביאור לוחו' כה"ר אברהם זכות בלשון לעז", ספרדית באותיות עבריות. ה"לוחות" מקורם בחיבור של ר' אברהם זכות (לוחות אסטרונומיים עם ביאור). תלמידו ר' יוסף ויזינו ערך קיצור של החיבור, בלועזית, ודניאל ב"ר פרחיה העביר את הטקסט הספרדי לאותיות עבריות והוסיף "משלים חדשים", כלומר הוראות ודוגמאות לשימוש בלוחות. ראה תיאור מפורט: י' יודלוב, גנזי ישראל, ירושלים תשמ"ה, מס' 1332. ראינו טופס שבו שער שונה בצורתו ובתכנו: בשער זה פירוט התוכן מתאים בסידרו לתוכן הספר; הלוחות השונים של ר' דניאל כונו בשם "שמונה שערים", כמו שנקראו בספר; נשמט מן השער "ביאור לוחות כ"ר אברהם זכות" ונוספו "י"ד שערים מרבינו נחשון ז"ל ... וסדר רעשים ורעמים". עיין: אברהם יערי, קרית ספר, שנה כב, תש"ה-תש"ו, עמ' 238-236; כג, תש"ו-תש"ז, עמ' 160.