R. Foa was a student of R. Moses Isserles (Rema) and R. Menahem Azariah da Fano and the teacher of R. Moses Zacuto. He established a Hevrah Kedushah (burial society) in Reggio entitled Hevrat ha-Aluvim. R. Havilyo was a grandson of the renowned kabbalist R. David Havilyo. R. Simeon’s father came to Erez Israel from Egypt, serving as av bet din in Hebron. R. Simeon too served as rabbi in Hebron, subsequently traveling in the east, and, in 1694-95, was in Italy, where he published two of his books, Hevel Benei Yehudah and Helek Benei Yehudah, both comprised of his own insights and those of his father. These commentaries have since become popular among Belz Hassidim and been republished by them with other commentaries.

בספר "מדרש בחידוש" נשמט השיר של ר' משה שליט ובספר "חבל בני יהודה" נשמטו ההסכמות, פרט להסכמת ר' משה זכות, ו"בקשות" המחבר ואביו. מהפיוטים שאחר ההגדה נדפס רק "חד גדיא". דף סד: ספירת העומר. קודם לספירה פיוט, הפותח: ברכו לאל בשירה. ברכו על הספירה. סימן שמעיה חזק. פיוט זה נדפס גם בספר "חוקת הפסח". שם, מהוצאת ליוורנו תרט"ו ואילך, שובשה התיבה הראשונה ל"שירו". שיבוש זה ראינו גם בספרים אחרים שנדפסו בשנות התרכ"-. בפעם הראשונה שמצאנו פיוט זה, בספר רננת מזמור לר' שמואל יצחק מודיליאנו, שאלוניקי תקי"ג, התיבה הראשונה היא "ברכו", כמו כאן. דוידזון לא הבחין שלמעשה זה אותו פיוט בשינוי התיבה הראשונה בלבד ורשם אותו פעמיים כאילו היו שני פיוטים נפרדים. בפעם הראשונה עם תיבת "ברכו" בראש, באוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 78, מס' 1736, ובפעם השניה עם התיבה "שירו" בראש, שם, ג, עמ' 455, מס' 1050. ר' יעקב טובייאנא הוסיף ליקוטי דינים לערב ולליל פסח וגם הערות מעטות בתוך ספר "חבל בני יהודה". בהערותיו הוא חותם את שמו 'איט"ן', ראשי תיבות: אמר יעקב טובייאנא. ההערות והכינוי מוזכרים בהסכמה.