In our days, many vicissitudes prevail, and all feel the pressure of hard times. The wisest of our wise men has disappeared; the understanding of our prudent men is hidden. Hence, the commentaries of the geonim and their compilations of laws and responsa, which they took care to make clear, have in our times become hard to understand, so that only a few individuals fully comprehend them. Needless to add that such is the case in regard to Talmud itself, both Babylonian and Jerusalem, and the Sifra, Sifrei, and Tosefta, all of which require, for their comprehension, a broad mind, a wise soul, and considerable study. Then one might learn from them the correct way to determine what is forbidden and permitted, as well as other rules of the Torah. On these grounds, I, Moses the son of Maimon the Sephardi bestirred myself, and relying on the help of G-d, blessed be He, intently studied all these works, with the view of putting together the results obtained from them... all in plain language and terse style, so that thus the entire Oral Law might become systematically known to all without citing difficulties and solutions of differences of view... but consisting of statements, clear and convincing, that have appeared from the time of Moses to the present, so that all rules shall be accessible to young and old... (introduction to ).

לחלק א שני שערים. השער הראשון מצוייר. בשערים הפרט: שנת והמכתב מ'כ'ת'ב' אלהים הוא [תס"ב]. התאריך של אחת ההסכמות: אב תס"ג. חלק א הוגה על ידי ר' דוד נוניש טוריס. החלקים ב-ד הוגהו על ידי ר' שלמה יהודה ליאון. המגיהים התערבו מאוד בנוסח של הרמב"ם ונושאי כליו. בשערי החלקים ב-ד נאמר: "והוספנו עליו בסוף כל אחד מחלקיו ביאור ... מהרב... אברהם די בוטון ... לחם משנה (נדפס בפעם הראשונה בשני חלקים [ויניציאה שס"ד-שס"ו], בפעם הזאת יתפרד והיה לארבעה כדי שיתחלקו ויתאחדו לארבעה חלקי הספר)". הספר "לחם משנה" נדפס למעשה בנפרד, החלקים א-ג: דפוס עטיאש, תס"ג; חלק ד: דפוס פרופס, תס"ד. עיין: בוטון, אברהם בן משה די. המפתחות מאת ר' שמואל עטיה ור' ברוך חזקיטו.

חלק א: (מדע-זמנים). ועל הלכות קידוש החדש פירוש רבינו עובדיה ומהר"ר לוי ן' חביב. עם כל הצורות השייכות בין להלכות אלו בין להלכות שבת וסוכה, ושמנו אותם בסוף הספר בקונטריס לבדו. [9], שכז, [6] דף. דף [4-3,א]: הקדשה בפורטוגאלית מאת המדפיס, לנדיב משה מאשאדו. דף [4,ב]: דברי המגיה: "הגהתי העתק הרמב"ם ז"ל קודם הביאו לבית הדפוס...בינותי בספרים הקדמונים כדי לבחור ולקרב הנסחא הנכונה...ואם שתים הנה...הבאתי את האחת בפנים והאחרת...על הגליון...עיינתי...בכל דברי הרב המגיד והכסף משנה להעמידם על תלם, כי בכמה מקומות מלאו טעיות...בכסף שמנה...הוצרכתי לחזר אחר דבריו בב"י [בבית יוסף]... ואחרון אחרון...מורה מקום כל הדברים אשר הובאו בכסף משנה ובדברי הרב המגיד ומוצאם ומובאם בש"ס הבבלי, ורשמתי על הגליון...גם מורה מקום הטור והסמ"ג אשר נמצא בקצת ספרי המגדל עוז העתקתי...על הגליון". המגיה מעיר כי השמיטו את מנין המצוות לרמב"ם, לפי "שהוא נכלל בספר המצוות שלו אשר יעדנו להדפיס". ספר המצוות לא נדפס בהוצאה זו, אך מנין המצוות נדפס אחר כך בסוף חלק ב. חלק ב: (נשים, קדושה). [2], רכז, [4] דף. בדף [2] דברי המגיה, ר' שלמה יהודה ליאון, המפרט הערותיו וחידושיו שהוסיף על הגליון בחלקים ב-ד. חלק ג: (הפלאה-טהרה). וחדשנו בחלק הזה התמונות השייכות להבנת כלאי זרעים וכלאי הכרם. [2], שסח, [9] דף. חלק ד: (נזיקין-שופטים). ובחלק הזה נרשמו התמונות השייכות להלכות מכירה ושותפין כל אחת ואחת במקומה. [1], שט, [13] דף. עמ' אחרון: "שיר הקשרים אשר לשלמה", על סימני הספרים במשנה תורה, מאת ר' שלמה די אוליוירה. פותח: ידעתי לאהבה זמני. אוצר השירה והפיוט, ד, עמ' 170, מס' 61.