R. Eliezer ben Isaac of Worms (Eliezer ha-Gadol, 11th century) a German talmudic scholar. R. Eliezer was a pupil of his relative R. Simeon ha-Gadol, in Mainz, and later of R. Gershom Me'or ha-Golah, and R. Judah ha-Kohen, author of Sefer ha-Dinim. He was a friend of R. Jacob b. Jakar (Rokeah, Ha-Tefillah 21; Joseph Solomon Delmedigo, Mazref le-Hokhmah 14:2). After the death of R. Gershom, he and R. Jacob b. Yakar headed the yeshivah of Mainz, which numbered among its pupils Isaac ha-Levi and R. Isaac b. Judah, the teacher of Rashi, who mentions Eliezer several times in his commentaries to the Bible (e.g., Ps. 76:11) and the Talmud (Pes. 76b) calling him "ha-Gadol" or "ha-Ga'on." A number of Eliezer's decisions and instructions have been preserved in works issuing from Rashi's school, including the Sefer ha-Pardes. Menahem b. Judah di Lonzano attributes to Eliezer the well-known work, Orhot Hayyim or Zavva'at R. Eli'ezer ha-Gadol, which had previously been attributed to R. Eliezer b. Hyrcanus. The suggestion that Eliezer was the father of R. Tobiah b. Eliezer, author of the Lekah Tov, is without firm foundation. The selihah "Elohai Basser" recited in the Yom Kippur Katan service, which bears Eliezer's name in acrostic form, has been attributed to him.

הפירוש לתהלים קז מיוחס לר' ישראל בעל שם טוב, אך הדבר מוטל בספק. סיכום הדברים: מ' רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות, ירושלים תרנ"ט, עמ' 161-160. בכתב-יד קדום הפירוש מיוחס לר מנחם מנדל מבאר. "תרי"ג מצות הנרמזים בעשרת הדברות להרמב"ן" נדפס לראשונה בספר פירוש על שיר השירים, אלטונא תקכ"ד, המיוחס לרמב"ן, ובאמת הוא של ר' עזרא ב"ר שלמה מגירונה. ב"תרי"ג מצות" נוספו "הגהות" ממחבר מאוחר.

הסכמות: ר' ישראל [הופשטיין] מקאזעניץ; ר' זאב שטארקהאמער ור' יוסף ארי' ליבוש [פרישרמאן]; ר' אהרן [מילדמאן]. ההסכמות נדפסו גם בספר "שומר שבת" מאת ר' דוד מלידא ובספר שיר השירים עם תרגום ועם שני פירושים... הרמב"ן... הרוקח, שיצאו לאור על ידי המו"ל הנוכחי, ראדום תרע"א.