| Paragraph 2 |
|
קובץ דברי תורה וחכמה מליצה ושיר, וקורות היהודים בימי קדם מכתבי יד ... הקדמונים ... יוצאים לאור הדפוס ... עם הגהות והערות ומבוא מאתי שלמה אהרן ווערטהיימער ... חברת א
חברת א: א. תשובות רבינו האי גאון ושאר גאונים קדמונים, ב. הלכות >או תקון< ספר תורה מרבנו תם [עיין: א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשי"ז, עמ' 90], ג. תשובות שאלות מרבנו אברהם ב"ר נתן הירחי, ד. אגרת רבינו יהונתן מלוניל
להרמב"ם, ה. אגרת תשובת הרמב"ם, ו. מגלת מצרים, קורות היהודים בזמן ר"ש [שמואל] הנגיד והרמב"ם, ז. קורות היהודים בנרבונה בשנת ד"א תתקצ"ו (כתוב בידי רבינו יהונתן הכהן מלוניל), ח. שירים לרבינו אברהם אבן עזרא, ט. שירים לרבנו
יהודה הלוי, י. שיר לר' צדקה קלעי, יא. שיר לר' אברהם זפרנא. דפוס "הרי"ן לעווי", שנת ג'נ'ז'י' י'ר'ו'ש'ל'ם' [תרנ"ו]. 10, מח עמ'.
עמ' מה-מח: שירים. לרבי אברהם אבן עזרא: [1] אלהי בגלותי בך אחסה. אוצר השירה והפיוט, א, עמ' 201, מס' 4389; [2] את שה פזורה איך מרית במוריך. שם, א, עמ' 389, מס' 8607; [3] ענה רואה פצעך. ברוב פשעך; [4] לאלהים כלתה
נפשי אזכרנו ותחי נפשי. שם, ג, עמ' 12, מס' 228; [5] לכבוד אדוניך השתחוי ובטל תהלתו תמיד חוי. שם, עמ' 48, מס' 905.
לרבי יהודה הלוי: [1] יה למתי צפנתי חזיון תנחומך עד מתי השכנת עלי ענן זעמך. אוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 301, מס' 948: עד מתי מאנת להשקיט שאון קמיך; [2] ירדו למצער אהוביך והתנכרו. שם, עמ' 433, מס' 3801 [חסר סופו]; [3] אשר
יסד ארקים ותלם על בלימה. שם, א, עמ' 373, מס' 8259; [4] כמה גדרת בעדי ועלי הכבדת עול ולא עזבתיך. שם, ב, עמ' 484, מס' 438.
לר' אלעזר כהן: אלוה חי ורוח כל בידו מי יוכל שאת זעמו וידו. שם, ד, עמ' 76, מס' 1152; לר' צדקה קלעי: למשוש רננים חדו הטו אזנים גילת נדיבים רחבי ידים. למילה. שם, ג, עמ' 54, מס' 1188.
לר' אברהם זפרנא: אהובים שנים נפגשו ונתחברו יחד. תחנון ליום כפורים שהוא ביום שבת. שם, א, עמ' 65, מס' 1394.
|