Detailed
Description |
|
Ethical work based on animal tales translated from the late 10th century encyclopedic Arabic work Rasa'il ikhwan as-saja' wa khillan al-waja' (Epistles of the Brethren of Purity and Loyal Friends) by R. Kalonymus ben Kalonymus (c. 1 286-c. 1328). The portion from which Iggeret Ba'alei Hayyim is taken appears at the end of the 25th book of a total of 52 volumes (pamphlets) of this eclectic work on philosophy, religion, mathematics, logic, and music, prepared by the Brethren of Purity, a secret Arab confraternity which flourished in Basra, Iraq in the second half of the tenth century. The tales themselves have an Indian OrIgm.
The title page has an architectural frame. The text states that it is Iggeret Ba'alei Hayyim. " , [He] opens (his] mouth with wisdom' (ref. Proverbs 31 :26). Man, animal, wild beast, bird, and every crawling thing, all that is under the sun .... " The colophon informs that the translation was finished in the seventy-sixth year of the sixth millennium (1316) and that printing was completed on Rosh Hodesh Iyyar, 317 (Thursday, April 11, 1557), at the press of Messer Venturin Ruffinelli. On the verso of the title page is a preface from the editor, R. Joseph ben Jacob [Shalit] of Padua; followed by R. Kalonymus's introduction, where he informs that he translated the book in seven days, and, after his prefatory remarks, addresses the purpose the book; an index of the contents prepared by the editor; and the text, which is divided into five she'arim, further subdivided into chapters. After the colophon is Joseph ben Jacob's printer's mark, a peacock standing on three rocks facing left. The book concludes with verse from Ibn Ezra. The text is in a single column in rabbinic letters, excluding headings, which are in square letters. Initial words begin with an ornamental letter. There are no illustrations.
The story centers about survivors of a shipwreck, representative of the various nations, who are able to swim to a nearby island of demons (ghosts) ruled by a just king. The men establish rule over local animals who rebel and bring their case to the king. He inquires as to the right of the men to have domain over the animals. In the ensuing discussion the human case is presented by representatives of all the nations who discuss the achievements and contributions of their nations. The Jewish representative, whose importance is here greatly enhanced by R. Kalonymus, discusses Torah and prayer. Human accomplishments are criticized by various animals, who contrast their industriousness and diligence. The arguments, presented in a clear and lucid style, are varied, covering a wide range of subjects and disciplines. At the end, a philosopher states the purpose of man, to serve God and to achieve a life of holiness and excellence, as realized by ascetics and prophets. This carries the day for man, silencing the animals.
Popular in the middle ages, this is the first printed edition. Iggeret Ba'alei Hayyim ·was not reprinted until 1704 (Frankfort a. M.), but was subsequently frequently reprinted, including in Yiddish and Ladino editions. This is, excluding the 1959 Jerusalem edition, the only edition with ibn Ezra's verse. |
| Paragraph 2 |
|
פיו פתח בחכמה האדם והחיה והבהמה והעוף וכל הרמש וכל אשר תחת השמש (בתועלות וטבע כל הבעלי חיים ויתרונם על האדם או האדם עליהם... על צד הויכוח... והכוונה... שמותר האדם... רק בשכל האנושי... המתרגם... ר' קלונימוס ז"ל)... גם בראשו מפתח
והערה ובסופו שירה כוללת בקצרה ע"י (המדפיס) יוסף ([שלי"ט] ב"ר יעקב ז"ל) מפדואה.
קולופון: ותשלם הדפסתו בר"ח אייר שנת שי"ז... פה מנטובה בבית מסי' ווינטורין רופנילו.
מעבר לשער: "אמר המדפיס... המפתח מהשערים והפרקים... חדשתי בו".
דף [90,ב-91] "הלצה (שירה) כוללת כל ענין הספר... וטענות הבעלי חיים ותשובת בן האדם". פותחת: אל בורא ראשית הכל מלי. סימן: אברהם ברבי מאיר [אבן עזרא], שחיבר השיר על-פי המקור הערבי. אוצר השירה והפיוט, א, עמ' 163, מס' 3493. ה"הלצה" נשמטה
בכל ההוצאות הבאות, פרט להוצאת ירושלים תש"ט. עיין שם.
ב"הקדמת המתרגם... ר' קלונימוס ז"ל", נאמר: "דע שזה הנעתק הוא חלק מחבור גדול וארוך נקרא בערבי אגרות אבואל צפה [צ"ל: אכואן אלצפה]. ולא נודע מי המחבר ולא הוזכר בו שם המחבר... ומה שהעתקנו הוא סוף האגרת הנקראת אגרת בעלי חיים". על התרגום
כותב מהדיר הוצאת ירושלים תש"ט, י. טופורובסקי, שהמתרגם "שנה וקצר במקומות שונים... החליף... פסוקי הקוראן בפסוקים תנכיים או שהשמיטם לגמרי".
שמו של החיבור הכולל: "תרפה אחואן אל צפה" הוא: "מתנת האחים הטהורים", עיין: שם, ב"ראשית דבר". |
