Me'or Einayim is unlike contemporary historical works; it is not a narrative history, but rather a series of essays; neither the author nor his book are products of the expulsion of the Jews from Spain; and de Rossi's writings truly reflect the renaissance spirit rather than a stylistic veneer. Its publication can be attributed to an earthquake that began on November 18, 1571, in Ferrara, destroying his residence, much of the city, but not its ten synagogues, with 200 people perishing in one night. At the age of sixty, R. Azariah, quiet and retiring, began to write, or to publish earlier findings. Kol Elohim, his first work, describes the earth­quake, and addresses classical and scientific reasons for the disaster. A conversation with a Christian resulted in Azariah translating the Greek pseudepigraphical Letter of Aristeas into Hebrew (Hadrat Zekenim), these works comprising the first two parts of Me'or Einayim.

Imrei Binah (Words of Wisdom), the third and by far the largest part of Me'or Einayim (85 percent), is comprised of sixty chapters divided into four sections. Attention is directed to Philo, and other Jewish authors who had fallen into disuse, proving that the former utilized the Greek Septuagint rather than the Hebrew Bible. It is suggested that Midrashic literature should not be understood literally and that Jossipon was a medieval compilation based on Josephus with much falsification. Talmudic legends, events at the time of the Second Temple, and the chronology presented in that work are compared to contempo­rary Jewish, Hellenistic, and Roman literature. Indeed, the source of the controversy sur­rounding Me'or Einayim is this comparison of talmudic chronology to external works, including more than one hundred by non-Jews. R. Azariah questions talmudic chronology, finding much talmudic lore to be in need of explication. He is critical of the Jewish cal­endar, determining it to be of recent origin, and the use of gematria to foretell the com­ing of the Messiah.

Me'or Einayim was published over the objection of prominent Italian rabbis. Led by R. Samuel Judah Katzenellenbogen, they issued a herem (ban), stating, "no person of any con­gregation ... may have this composition in their possession, either in whole or in part, or study it, unless each individual shall have first obtained permission in writing from the sages of their city." R. Judah Loew ben Bezalel of Prague (Maharal, 1525-1609) attacks the Me'or Einayim in his Be'er ha-Golah (Prague, 1598, see below, pp. 888-89), and R. Joseph Caro (1488-1575), author of the Shulhan Arukh (Venice, 1565), prepared a ban proscrib­ing the Me'or Einayim, but died before he could sign it. As a result, the Me'or Einayim was not reprinted until 1794, in Berlin, after the haskala (Jewish enlightenment) had begun. R. Azariah revised the book, issued retractions, and reprinted a number of pages which led to the lifting of the ban.

Con la detta licenza. בשער: יח נובימר של"ד. קולופון: כח אלול שנת השל"ד. גוף הספר מסיים בדף קפד,א, בחתימת פרק ס: "אנכי עזריה ... איש מנטובה... הריתי את החבור הזה ערב חג הפסח שנת א'ש'ל' [של"א] ואנכי... ילדתיהו מקץ יח חדשים בירח האיתנים [תשרי] שנת של"ג. היינו בשנה אחת חברתיו וששה חדשים טרחתי במהדורתו". דף קפד,ב: "עשרים בתים לחתימת הספר". שיר, הפותח: אברכך ה' המבורך. אוצר השירה והפיוט, א, עמ' 20, מס' 394. בשוליו: "תם ... .Superiori delli licenza con Mantoua im Stampato".

דף קפה-קפו: "מהדורות [השלמות לספר]. אמר עזריה המחבר... בעברי על פרקי חבורי זה תכף להדפסו נתעוררתי על קצת חדושי'. גם ראיתי שגיאות נפלו בנסחו, העלתי פה זכרונם בשוליו". דף קפז-קפח: לוח הפרקים. ובסופו: "תם ונשלם. תהלה לאל בורא עולם. .licenza detta la con questo Et" דף קפט-קץ: "השגה מאת... ר' משה (בכמ"ר אברהם) פרווינצאלי יצ"ו על דרוש ימי עולם". חתום: כו מרחשון שנת השל"ד פה מנטובה. דף קצא-קצד: "תשובה להשגה", מאת המחבר. בשולי דף קצד, ב: [2] דף האחרונים כוללים דברי התנצלות של המחבר, לאחר שהוטל על ספרו איסור מטעם רבני ויניציאה, בניסן של"ד. הוא כותב בין השאר: "בלכתי ויניציאה, אשר בה צוררי ריקם הציב לו יד, לדעת למה זה נתנו עלי בקולם זקני גאוניה יצ"ו, כתבו, כי אך שתים זו ישאלו אשר בעדם ישימו פקודתי שלו'. האחת, שאדפיס בשולי חבורי השגת הגאון (מהר"ם פרווינצאלי) יצ"ו על דרוש ימי עולם, וכן עשיתי. והב', שאסיר [מספרי שלושה מאמרים] ... הנני בלב שלם אומר לכל הקונה את חבורי הלז, כי עם כל מה שכתבתי עליו בזה [להסביר את שלושת המאמרים]... בידו להסירם ... ואנכי לא אצתי להדפיס דף חדש בהשאיר מקומם פנוי, פן הרקות ההוא... יהי אל הרואה אמתלא על המצא שם בתחלה מה שיצדק עליו הגנאי הנז' חלילה... נדפס פה מנטובה כח אלול שנת השל"ד". שני דפים אלה נשתמרו בטופס שבאוסף מהלמן בבית הספרים בירושלים, אך הושמטו מן הטפסים האחרים, לאחר שנעשו מיותרים, כי המחבר נאלץ לתלוש מספרו ששה דפים (נב-נג, פא-פב, פז-פח) ולהחליפם במתוקנים, לפי דרישת רבני ויניציאה. בטופס הנזכר נשתמרו ששת הדפים המקוריים. מלבד החלפת ששת הדפים הנז' הוסיף המחבר [6] דפים בין דף קפו לדף קפז. בראשי הדפים [5-1]: "מהדורא שנית", ובראש דף [6]: "לוח ההשגות... על קצת הגאונים". "לוח" זה כולל רשימת השגותיו של המחבר על ספרים קדמונים.

בשוליו: "נשלם... ערב הפסח שנת ... לקץ הימין [של"ה]". עי': י' מהלמן, סביב ס' "מאור עינים" לר' עזריה מן האדומים (שתי מהדורות לדפוס הראשון, של"ד-של"ה) - גנוזות ספרים, ירושלים תשל"ו, עמ' 39-21. ויש לתקן דבריו בראש עמ' 23, שאת ה"השגה" הדפיס ר' עזריה בכ"ו מרחשון שנת השל"ד, שכן זה תאריך חתימתו של המשיג, ולא נדפסה ההשגה אלא בקיץ של אותה השנה.

שינויים נוספים בטפסים השונים: משולי דף קפד,ב נשמט הקולופון בלועזית. משולי דף קפח,ב נשמט הקולופון בעברית. משולי דף [קצד,ב] נשמט הקולופון בלועזית. עי' גם: י' ריבקינד, דקדוקי ספרים, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, חלק עברי, נוירק תש"י, עמ' תכא; י' יודלוב, גנזי ישראל , ירושלים תשמ"ה, מס' 1327; מ' בניהו, הפולמוס על ספר מאור עינים, אסופות, ה, תשנ"א, עמ' ריג-רסה.

תשובות נוספות להשגות על ספרו מאור עינים כתב המחבר בספרו "מצרף לכסף".

האיסור של רבני ויניציאה (ורבנים אחרים באיטליה) נדפס בקיץ של"ד בדף בודד בשם "יהי מורא שמים עליכם". איסור של חכמי צפת נדפס אף הוא בדף בודד, המתחיל: "למען לא תהיה האמת נעדרת".