שני שערים. הראשון מקוצר. מעבר לשער השני: "הקדמת ... המוציא לאור ... הרבה יגעתי ... על מעשה ההעתקה כי הכתב יד בעצמו אין להשיגו ... כי לא ירצה תופסו למכרו אף בדמים הרבה מאד, כמובן מן המכתב הנדפס הלאה בשולי ההקדמה. ואף גם זאת אודיע ברבים כי בהעתקת הגדה הזו נמצא כתובה הקדמה גדולה באריכות מאת הרב הגאון מוהר"י כ"ץ שנכתבה עוד בשנת ש"ן ... ולא נתבאר ... מי הוא זה המהר"י כ"ץ. אבל כיון שמזכיר בה איזו פעמים על המהר"ל זצ"ל כשם מרן חותני, נראה שהוא הגאון ר' יצחק [ב"ר שמשון] כ"ץ זצ"ל, אשר ישב על כסא הרבנות בפראג אחרי חותנו המהר"ל. אמנם מחמת שהקדמתו אינה נחוצה ... כי בה רק יבאר שהפירוש 'דברי נגידים' ו'לשון למודים' נכתב על ידו בפקודת חותנו המהר"ל, ושבכמה מקומות צוה חותנו לקצר ממה שכתב בספרו "גבורות ה'" [קראקא שמ"ב], ובכמה מקומות הוסיף דברים חדשים אשר לא נמצאים כלל בספר הנ"ל ... הנחתי מלהדפיס כל אלה". "המכתב הנדפס ... בשולי ההקדמה": "באתי לקיים הבטחתי והנני שולח לכ"ת העתקה מן ההגדה של המהר"ל מפראג ... שנכתב הכל על קלף ישן נושן הנמצא מלפנים בבית עקד הספרים הקיסרי דפה ק"ק מיץ אשר הגיע ליד דודי ז"ל ביחד עם עוד ... כתבי יד יקרי הערך ... גם זאת עשיתי ... כאשר בקש ממני ... לאסור איסור גמור עלי לבלתי אוציא עוד... העתקה כזו לאדם אחר ... חיים שארפשטיין". עמ' 9-8: סדר אמירת קרבן פסח ... מהגאון הריעב"ץ. נראה שאין כאן אלא מעשה זיוף של ר' יהודה יודל רוזנברג. עיין ג' שלום, קבלה וחסידות, קרית ספר, א, תרפ"ד-תרפ"ה, עמ' 106; א. בנדיקט , הגדת מהר"ל או אגדת מהר"ל, מוריה, יד, גליון ג-ד, תשמ"ה, עמ' קב-קיג.