A large work, the first edition of Mizrahi is a 340 leaf folio, and has been the subject of several abridgements, beginning with that of R. Jacob Marcaria (Riva di Trento, 1561). That edition Kizzur Mizrahi was published as part of a Hameshei Humshei Torah with Targum and the commentary of R. Isaac Arama (Ba’al ha-Akedah, c. 1420–1494). This abridgement, also known as Mattenat Ani, was printed in two parts, Genesis (1604) and Exodus through Deuteronomy (1608). The first title page states that it is, “All the commentaries, early and later, found on Rashi’s commentary, joined and combined, by R. Isaac Kohen of Ostrog.” It was printed by Judah Leib and Ezriel ben Moses Schedel at, according to the title page, the press of the noble Hayyim Ga’al Yaklish Katz. The title page is dated Sunday, 25 Nissan 364 (April 25, 1604). The title page of the second part omits the name Kizzur Mizrahi and the place of printing, which is given in the colophon. It is dated Monday, Erev Rosh Hodesh Kislev 368 (29 Heshvan, = November 19, 1607). There are copies of the second title page in which the year is given as 369 (1608); in that year 29 Heshvan was a Shabbat.

Isaac ben Naphtali’s introduction follows. He has condensed Mizrahi, whose words are deep and sweeter than honey, but not to the extent that was done in the Riva di Trento abridgement. Isaac describes Mizrahi as the head of the commentaries, followed by three heads of the exile in Ashkenaz, R. Nathan Spira (Imrei Shefer, 1591-97), R. Judah ben Bezalel (Maharal, Gur Aryeh, Prague, Cracow/Lublin, 1578-79), and R. Simeon Aschaffenburg (Devek Tov, Venice, 1588). He also adds an extensive list of other commentators, among them R. Israel Isserlein, Imrei No’am, Ba’al ha-Turim, Ramban, Rabbenu Bahya ben Asher, and Ba’al Akedah, and more contemporary commentators such as R. Isaac ben Judah ha-Levi (Pa’ne’ah Raza, Prague, 1607), Hokhmat Shelomo (R. Solomon Luria), and R. Menoah Hendel. Isaac ben Naphtali entitled the work Kizzur Mizrahi because it is primarily built upon Mizrahi’s commentary and called his additions Mattenat Ani. He has added marginal references for the Talmud. The text is in two columns in rabbinic letters, with initial words of books in historiated letters. Foliation is replete with errors. There are a small number of depictions of geographical boundaries and the layout of the Tabernacle. This is the only edition of Isaac ben Naphtali’s Kizzur Mizrahi, his only published work.

[חלק א]: (בראשית). שס"ד. עו דף. [חלק ב]: שמות-(דברים). יום ב ערב ראש חודש כסליו שנת שס"ח. [1], עח-פא, [1], פה-קח, קכט-קם [צ"ל: קט-קך], קכא-קמב [צ"ל: קמג], קלט-קמט, קנה-רט [צ"ל: ריט], רכב, רכד-רמז, רמז-רסז דף. הדף הראשון של ספר ויקרא נסמן בטופס אחד שראינו: קלט, ובטופס שני: צט. לפי ספירת הקונטרסים שבשולי הדף צ"ל: קנא. בשער חלק ב נשמטו שם הספר "קצור מזרחי", מקום הדפוס ושם המדפיס, אך בקולופון נזכרו שמות המדפיסים והפועל יהודא בן אליכסנדר כ"ץ המכונה ליב זעצר דק"ק פראג. ראינו טופס שבשער חלק ב נדפס "שס"ט" במקום "שס"ח", אך בשנת שס"ט חל כט מרחשוון בשבת. תיקונו של שטיינשניידר (.C.B, עמ' 1131) "שס"ה" במקום שס"ח, לא יתכן, שאבי המדפיסים נזכר בברכת המתים והוא נפטר ביום כט בטבת שס"ז. עיין: גל עד, פראג תרט"ז, עמ' 73, מס' 144. דף ב: "הקדמה. אמר המלקט ... הרב ... המזרחי אשר העיר ... מקור דברי ... רש"י ... קצרתי רוב מאמריו (לא כאשר נדפסו מקדמת דנא חומשים עם קצו' מזרחי [ריווא די טרינטו שכ"א, ובהם] ... מעט מזער מדברי המזרחי ... אמנם אני לקטתי ... משכיות חמדותיו ... עד שכמעט לא הנחתי דבור אחד) ... ואחריו באו ... ר' נתן ז"ל שפירא [אמרי שפר, לובלין שנ"ז] ... בסמוך לו ... ר' יהודא בר בצלאל שיחיה ... גור אריה [פראג של"ח-של"ט] ... שלישי ... ר' שמעון [אושנבורג, בספרו דבק טוב, ויניציאה שמ"ח] ... ועתה הקר' לפני ... ספר פענח רזא, חברו ... ר' יצחק בר יהודא הלוי [פראג שס"ז] ... גם הגיעוני קצת חדושים ... [מאת] ר' שלמה לוריא, גם ... קצת לקוטי ... ר' [מנוח] הענדל [ב"ר שמריה] ... הבאתי דברי גאוני העולם הנ"ל ... אך ... הוספתי נופך קטן משלי שכל מקום שבאו בדברי הרב (רש"י) ... מחכמת הדקדוק ... העתקתי ... לל"א [ללשון אשכנז] ... גם לרבות שהצבתי על גליון הספ' ציוני הדפים ... מפרקי התלמוד לפי דפוס הבאמבורגי [ויניציאה ר"ף-רפ"ג] ... קראתי שמו קצור מזרחי באשר רוב ענין בנין ומנין ספר זה נכון על דבריו. ולתוספת ... יקרא ... מתנות עני". בסוף ספר במדבר (דף רלד, ב): "תמצא בסוף הספר הציור של גבולי הארץ לפי מה שקבלתי מהרב ... מורי מהר"ר שלמה בן מהר"ר יהודה ז"ל, תלמיד להרב ... ר' שלמה לוריא. ולא כמו שהם בדפוס המזרחי [ויניציאה ש"ה] שנפל בהם טעות על ידי המדפיסים". בטפסים שראינו לא נמצא הציור. ספר פענח רזא שנדפס בפראג בשנת שס"ז היה בידי מחברנו בכתב-יד.