| Paragraph 2 |
|
פירוש נאה על הסידור, מיופה בכל מיני יופי והידור, אשר איזן וחיקר וחיבר... ר' ישעיה בן... ר' אברהם הלוי זצ"ל ממשפחת הורוויץ... מראשית השנה ועד אחרית השנה. כמנהג אשכנז, פולין, רייסין, ליטא, פיהם, מערהרין. ע"פ הדקדוק אותיות ודיקדוק הנקודות בעיון
גדול לפי הצוואה של המחבר. ותיקון שבת עם פירוש המשניות, פרשת[!] והושענות, מערבות עם פירוש והגדה של פסח, ופרקים ויוצרות וסליחות ושיר היחוד עם פירוש, ותהלים עם פירושים ומוסרים מלוקטים, ומעמדות ופרק שירה. וספר ברית אברהם, ודינים וחידושי
דינים והנהגות מספר... שני לוחות הברית, וזולת זה מה שהוסיף המחבר זצ"ל מחדש, ומשאר גאוני עולם. ותפילות ותחינות ובקשות חשובות מן המחבר ומספרו של"ה ומשאר ספרי קודש... ושאר עניינים גדולים... וברכה לראש והמנהיג הקהלה... ר' אברהם סג"ל [הורוויץ]
נר"ו בן המנוח... ר' ישעיה סג"ל זצ"ל בהגאון... ר' [שבתי] שעפטיל זצ"ל... בן... ר' ישעיה סג"ל זצ"ל בעל המחבר ספר... שני לוחות הברית וסידור הקדוש הזה... אשר נתן לבו ונפשו ומאודו להוציא לאור תעלומות החכמה... ולהביא הספר... לבית הדפוס...
שני שערים. השער הראשון מצוייר, תחריט נחושת.
סידור לכל השנה כמנהג פולין, עם פירוש רחב מאת ר' ישעיה הלוי הורוויץ (מחבר הספר "שני לוחות הברית", אמשטרדם ת"ט) ואחרים, והוספות רבות אחרות.
החיבור המקורי של ר' ישעיה הורוויץ הוא ביאור התפילה, בעיקר על דרך הסוד (על פי ספרים שונים ובמיוחד כתבי האר"י, שהיו לפני בכתב-יד). כמו כן קבע ר' ישעיה את נוסח הסידור (גם הכתיב והניקוד), שיש בו שינויים מסויימים בהשפעת נוסח הספרדים (המו"ל לא
שמר את הנוסח שקבע המחבר).
העורך והמו"ל ר' אברהם הורוויץ הוסיף לקט דינים (בעיקר מהשולחן ערוך) וענינים אחרים, מספרו של ר' ישעיה הורוויץ "שני לוחות הברית" וממקורות אחרים. בדרך כלל, הענינים המפורטים בשער מ"תיקון שבת" ואילך הם הוספות של העורך.
תיאור מפורט של תוכן ההוצאה הנוכחית ומעשיו של המו"ל ראה במבוא לסידור שער השמים (סידור השל"ה), ירושלים תשנ"ח, בראש כרך א.
דף [5,ב]: הקדמת ר' ישעיה הורוויץ. כותב שחיבר את פירושו בהיותו בירושלים (אליה עלה בשנת שפ"ב) והשלימו בשנת שצ"ה, באחרית ימיו. דף ד,א: דברי העורך ר' אברהם הורוויץ, מצאצאי המחבר, הכותב: "אדפיס הצוואה בכתיבת יד הקודש של אא"ז [אדוני אבי זקני]
הגאון המחבר זצ"ל השייך לזה התפלה, ובאשר ששם נאמר באיזה מקומן של שבחים איזה נוסחאות אחרינות[!], ופן יש אחד ויאמר מה מקום להתפלה זו להתפלל כמנהג זה או כמנהג זה, ואני אעפ"כ הדפסתי בכל מקום נוסח ראשון ונוסח אחרינא... והרוצה לברור הרשות בידו".
דף ד-ה,א: צוואת המחבר "בענין הדפסת הסידור הזה". בראש הצוואה הדפיס המו"ל תשובה יג מתוך שו"ת שער אפרים (מאת ר' אפרים ב"ר יעקב הכהן), אם אשכנזים יוצאים ידי חובה בתפילת הספרדים ולהפך.
דף ה,ב-ח: הקדמת העורך והמביא לדפוס, ר' אברהם ב"ר ישעיה הורוויץ מפוזן, נין המחבר; "מפתחות".
דף ט-כח: "הנהגות הבוקר", "פרק שירה", "הנהגת התפלה", "שער השמים" (כוונות).
דף כט-קכז: תפילת שחרית. בסוף: "תחינות" (בעברית).
דף קכח-קמד,א: ספר ברית אברהם, מאת אבי השל"ה, ר' אברהם ב"ר שבתי הורוויץ (לובלין של"ז); תחינות; הטבת חלום; ברכת כהנים; תפילות שונות. התחינות והתפילות מקצתן מספר "שני לוחות הברית", רובן מ"שערי ציון" וממקורות אחרים.
דף קמד,א-קנז: מנחה וערבית; "סוד ק"ש [קריאת שמע] של לילה" וסדר קריאת שמע עם כוונות מספר שני לוחות הברית; תפילת הרמב"ן ועוד.
דף קנח-קצא: "סדר קבלת שבת" עם ביאור, מאת ר' משה קורדובירו; "סדר תקוני שבת"; "דינים והנהגות השייכים לערב שבת".
דף קצא,ב-רלט: ערבית של שבת; שאר תפילות לשבת ולמוצאי שבת; ברכת הלבנה; הלל; מוסף לראש חודש ולשבת וראש חודש.
דף רמ-שלה: "סדר תפילת ימים טובים" (עמידות לשחרית ולמוסף) עם פירוש מאת המחבר; ברכות ותפילות לחנוכה ולפורים; הגדה של פסח עם פירוש השל"ה; מסכת אבות עם פירוש המיוחס לרש"י, עם הוספות מפירוש ר' עובדיה מברטינורו; תפילות לימים נוראים; הושענות (כמנהג
פולין), פיוטים לשמחת תורה ו"מעריבים" (כמנהג אשכנז ופולין), עם פירוש. על מחברי הפירוש ראה להלן.
קלט דף: "פרשיות"; "שיר היחוד"; סליחות לשני וחמישי ולתעניות (כמנהג אשכנז ופולין) עם פירוש; "סליחות [עם פירוש] ... של הגאון... ר' ישעיה סג"ל שנפטר בארץ ישראל"; פיוטי היוצרות (ופיוטים נוספים) כמנהג אשכנז ופולין. על מחברי הפירושים ראה להלן.
קל דף, עם שער מיוחד: ספר תהלים, מסודר על פי ימי השבוע... עם פירושים... מלוקטים מפי ספרים וסופרים ושאר חדושים ומוסרים בלשון קלילא. ובין כל מזמור ומזמור הענין... ומסומן פירוש המלות השייך לכל סימן... הובא לבית הדפוס ע"י... ר' אברהם דיין
$$ מק"ק פוזנן... נכד... המחבר...
התהלים עם שני פירושים: האחד פירוש המלים "בלשון קלילא", מלוקט מפירושי רש"י, רד"ק, אבן עזרא ועוד, אולי בעריכת ר' אברהם הורוויץ (נינו של השל"ה), והשני פירוש רחב שהוא פירושו של ר' משה די מירקאדו (מתוך ספרו: פירוש ספר קהלת ותהלים, אמשטירדאם תי"ג).
נוספו הוספות שונות כגון פירושים ודרושים שהכניס ר' אברהם הורוויץ, בשם זקנו ר' שבתי שפטל הורוויץ ובשם אביו ר' ישעיה הורוויץ. כמו כן השמיט העורך הרבה מחמת הצנזורה.
[1], נב דף, עם שער מיוחד: סדר מעמדות, מסודרת לכל ימות השבוע... על פי הדקדוק... עם פירוש... ואלה מוסיף על הראשונים... בתיקון טעיות... בביאור מלות זרות וכל דבר הקשה... גם תפילות ותחינו' ובקשות... ושאר עניינים... הובא לבית הדפוס ע"י ...
ר' אברהם... הורוויץ, נכד... ר' ישעיה סג"ל...
הפירוש הוא מאת ר' אברהם ב"ר יהודה ליב סאראוואל (מהוצאת ויניציאה שע"ז-שע"ח).
בסוף: תפילות ותחינות שונות (ביניהן "תפילה ליושב בבית האסורי'" מאת ר' יהודה אריה מודינא); "אורחות חיים" מאת הרא"ש; צוואת ר' שעפטל הורוויץ; "דיני קדיש" ודברים לסיום להדפסת סידור, מאת המביא לדפוס, יא אב תע"ז.
הפירוש למסכת אבות (נוסח מיוחד של פירוש רש"י) הוא מסידור לכל השנה, לובלין של"א-של"ב (ראה בתיאור שלנו לסידור זה על הפירוש לפרק השישי). משם גם הפירושים להושענות, למעריבים, לשיר היחוד ולסליחות, שיסודם בפירושם של ר' צבי הירש ב"ר חנוך זונדלש ור'
מרדכי ב"ר אברהם קופלמנש (הקולופון שלהם נדפס כאן בסוף היוצרות, דף קלט,ב). יתכן שהעורך השתמש ב"סדר תפילות מכל השנה עם פי' כמנהג פולין", אמשטרדאם תמ"א, שהפירושים שבו מבוססים על הביאור הנ"ל וכן במחזור "הדרת קודש", ויניציאה שנ"ט-ש"ס, בעריכת
ר' יצחק ב"ר יעקב יוזבל איש הרלישהיים, שגם הוא נטל מהסידור משנת של"א.
פועלי הדפוס: חיים ב"ר מרדכי גומפל אלט שול מפראג (דף שלה,ב); הזעצר מרדכי בן אברהם טיימר מזאלקווי והדרוקר זלמן בן מרדכי מלייפין (דף קלט,ב).
ר' יום טוב ליפמן ב"ר נתן העלר, לובלין, כח אדר ב שצ"ו;
הסכמות: ר' יואיל[!] סירקיש ב"ר שמואל, קראקא, אדר ראשון שצ"ו;
ר' יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש מלובלין;
ר' יוסף יעקב אברהם ב"ר יואל אשכנזיא [קאצנלנבוגן], לבוב, ראש חודש אלול שצ"ו;
ר' משה ב"ר ישעיה מנחם הנקרא משה רבי מענדלש, אב"ד פוזן;
ר' יושע ב"ר יוסף, קראקא, ת"ב;
ר' גבריאל ב"ר יהודא ליב [עשקלס] מקראקא, יט חשון תע"ה;
ר' נפתלי [ב"ר יצחק] הכהן, כח תמוז תע"ד;
ר' אברהם ב"ר יודא [ברלין], אמשטרדם, יב אב תע"ז;
ר' שלמה ב"ר יעקב אאילייון, אמשטרד', פרשת עקב תע"ז;
רבני ישיבת פוזן: ר' חיים ב"ר יוסף, ר' אברהם ב"ר משה ראש, ר' משה ב"ר יצחק, ר' מאיר ב"ר יחיאל פישל כ"ץ מגלוגא אב"ד לובזענץ ור' אליקים געץ ב"ר מרדכי מקראקא, כט סיון תע"ד. |