Ze’ev Jawitz (1847–1924) was a writer and historian. Jawitz was born in Kolno to a wealthy family distinguished in lineage, scholarship, and piety. After an unsuccessful attempt at business, he devoted all his time to writing and scholarship. He contributed to Smolenskin's Ha-Shaḥar (in no. 11 (1882), 41–48). Jawitz won public recognition with his article " Migdal ha-me'ah " ("Tower of the century," in S.P. Rabinowitz (ed.), Keneset Yisrael, 1 (1887); repr. in his Toledot Yisrael, 13 (1937), 189–250), a survey of Jewish history from the death of Mendelssohn in 1786 to the death of Montefiore in 1886. The work's originality lay in the author's command of sources in Hebrew and other languages; in the inner integrity of his approach, which was a mixture of Eastern European Judaism, the romanticism of Hibbat Zion, and the Judaism of Frankfurt Orthodoxy (often characterized by the phrase Torah im derekh erez, in the sense of "Torah and secular learning"); and in his writing style, a combination of biblical and scholarly Hebrew. Settling in Ereẓ Israel in 1888, Jawitz taught in Zikhron Ya'akov. His writings were widely published in Ereẓ Israel in such periodicals as Haaretz, Peri ha-Areẓ (1892), and Ge'on ha-Areẓ (2 vols., 1893–94). He also wrote several textbooks, including Tal Yaldut (1891), Ha-Moriyyah (1894), Divrei ha-Yamim le-Am Benei-Yisrael (1894), Divrei Yemei ha-Ammim (1893–94), and books in which he attempted to relate legends in biblical style, as in Siḥot minni Kedem (1887, 19272). His popular work Neginot minni Kedem (1892) appeared in several editions. In Ereẓ Israel, Jawitz was active on the Va'ad ha-Lashon, the committee responsible for developing Hebrew as a modern language. He and his brother-in-law, J.M. Pines , contributed to the development of modern Hebrew by introducing linguistic elements from the literature of the Mishnah, Talmud, and Midrash, e.g., tarbut ("culture") and kevish ("road"). Jawitz left Palestine in 1894, moving to Vilna, to Germany, and later to London. For a short while he was active in the foundation of Mizrachi in Russia and edited the monthly journal Ha-Mizraḥ (1903–04). Simultaneously, Jawitz continued his major work, Toledot Yisrael … (14 vols., 1895–1940; the first part appeared in Warsaw, and the last five parts were published by B.M. Lewin in Tel Aviv, 1932–40). The first six parts (comprising the first section) deal with the Jews in their land, from the Patriarchal Age to the end of the period of R. Judah ha-Nasi; the next eight parts deal with the Jews among the nations of the world, from the period of the amoraim to Hibbat Zion. Although Jawitz was not a modern historian, his contribution to Jewish historiography is distinctive and valuable in that he infused his historical account with commitment to Orthodoxy and love for Erez Israel.

קובץ מאמרים. המשך לקובץ "הארץ", ירושלם תרנ"א. המשכו של הקובץ הנוכחי הוא הקובץ "פרי הארץ", ווארשא תרנ"ב. Goethe`s Briefwechsel mit einem Kinde, 5, p.211. in: Ludwig Boerne, Gesammelte Schriften, Bd. 6, Hamburg 1862. Goethe: Dichtung und Warheit, Thel I, Vierte Buch. West-Ostlicher Divan, Noten und Abhandlungen, Hebraer. [חלק א]: ספר כולל ידיעות מארץ ישראל. 1891. [2], 56 עמ'. התוכן: המורה לצדקה (או: שני המאורות, בנימין בן יעקב רוטשילד והברון הירש), מאת המוציא; שאר ישוב, מאת יעקב גאלדמאן; ידותון (על דיני ממונות ודיני נפשות בישראל), מאת יחיאל מיכל פינס; תשובת שאלה, מאת הנ"ל (חתום עמו: יצחק אייזיק בן טובים); מכתב, מאת הנ"ל; מלקט שבלים (מאמר בירני על גתי [ברנה על גטה. מתוך] ברני חלק ו "גאטהע'ס בריעפוועכסעל מיט איינעם קינדע". המקור: דברי גתה על ישראל, על תורתו ועל דברי ימיו, מאת יעבץ (ווארהייט אונד דיכטונג, חלק א ספר ד). המקור: דברי גטה "וועסט - אסטליכער דיוואן", בסופו בהערה בשם: "העבראער". המקור: קרקסאות שברומי, מאת יעקב הפלער [היפלר]; שפת ציון, מאת דוד ילין; פרט, מאת יעבץ; הדיר והתור, ספור, מאת יעבץ; שמועות מני קדם, מאת יעבץ. חלק ב: ספר לכל-נפש ולכל-בית בישראל. 1892. 47 עמ'. התוכן: על ציון ועל מקראיה, מאת יעבץ; הקנין והעבודה, מאת [מאיר] דיזינגאף; שאר ישוב, מאת יעקב גאלדמאן; תשובת שאלה, מאת י"מ פינס ואייזיק בן טובים, לכבוד חברת "חברים כל ישראל" בוינה; מכתב מאת הנ"ל; שפת ציון, מאת יעבץ; היזידים או עובדי השטן, מאת אליהו הלוי ספיר; משנת ארץ ישראל, מאת י"מ פינס; שיר מתורגם ותולדותיו, ספור מאת יעבץ; ישראל והשמש, שיר [מאת] מ[איר] י[וסף] פ[ינס].