עמ' [7-5]: מכתב מאת שלמה מונק מפאריס, על החיבורים שנדפסו בקובץ. עמ' א-טז: מדרש ויושע. על פי כתב יד מעיר מקנאס וכ"י בספריה הלאומית בפאריס והדפוס הראשון, [קושטא רע"ט]. עמ' יז-כג: פירוש איכה לר' יוסף קרא. נדפס קודם לכן, [נאפולי רמ"ז]. עמ' כג-לד: חבור לר"מ במז"ל [רבינו משה בן מימון ז"ל] בחכמת העבור (חברו בנעוריו בהיותו בן שלש ועשרים שנה). בראשי העמ': חשבון העבור. עמ' לה-לז: השער השביעי ממאמר השלישי מחבור בחכמת העבור לר' אברהם בר' חייא הספרדי [חלק מספר העבור שנדפס אחר כך, לונדון תרי"א]. בתוכו "תשובת ר' האי גאון לדעת שרש מנין השנים לבריאת העולם". עמ' לז-מא: המאמר בבחירה לר' משה הנרבוני. עמ' מא-מו: נוסח כתב ששלח ... יהושע אלורקי ... לדון שלמון הלוי (פאבלו דה סנטה מריה), והוא מאשימו על שהמיר דתו. עמ' מז-נה: מעשה הרב דון שם טוב בר' יצחק ארדוטי[א]ל [על חשיבותם של העט והמספרים ככלי-כתיבה]. עמ' נו-ס: "יסודות המשכיל", לדוד בר יום טוב בן בילא ממלכות פורטיקאל (יג עקרים כנגד יג עקרי הרמב"ם והם בנויים על יסודות הפילוסופיא). עיין: נ' אלוני, דוד אבן ביליה ויצירותיו, ארשת, ירושלים תש"ד, עמ' שפ. עמ' ס-סא: אגרת מהרמב"ם ... לרבנא מרנא יפת בר' מרנא ורבנא אליהו הדיין מתנצל אליו וקובל עליו. עמ' סא-סג: אגרת כתב הרב ר' אליהו מירושלים ... למשפחתו אשר בפירארה (בשנת קצ"ח ... על עניני ארץ הקדושה ... ועל היהודים בארץ כוש הנקראה אלחביש). עיין: א' יערי, אגרות ארץ-ישראל, תל-אביב תש"ג, עמ' 86-89; א' יערי, שליחים מארץ ישראל לעשרת השבטים, סיני, כרך ו (ת"ש), עמ' קסד; י' הקר, ר' אליה מלה-מאסה בירושלים, ציון, נ, תשמ"ה, עמ' 263-241 (על המחבר, הרקע ונוסח מתוקן של האגרת); ד' קארפי, על אודות ר' אליה מפירארה, ציון, סה, תש"ס, עמ' 207-205. עמ' סג-עה: שו"ת בדבר למוד החכמות ... שכתב ... ר' יעקב יצ"ו בכמ"רר דוד נ"ע פרווינצאלי אל ... ר' דוד בן... ר' יהודא הנקרא מסירליאון ... נאפולי שנת ר"ן (אם מותר ללמוד חכמת הרפואה לפי דעת חז"ל). עמ' עה-עט: שירים מקובצים (אודות הרמב"ם). [1] יהגו מזמותי ולא נגמרו כי אחקור סודות ולא נחקרו. מאת ר' משולם ב"ר שלמה [דאפיירה]. בגנות "מורה הנבוכים". (אוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 311, מס' 1183); [2] אנשי מינות אומרים לגנות. אין התורה רק חזיון. מאת ר' משולם הנ"ל. יש מייחסים את השיר לר' מאיר צרפתי (שם, א, עמ' 312, מס' 6876); [3] יהגו מזמותי ויתלחשו אולי להצדיק האמת רחשו. [שיר לא נודע למי, בשבח "מורה הנבוכים"]. עמ' פ-פז: שירים קצרים בשבח "מורה הנבוכים" ומחברו, "לא נזכר שם מחברם": [4] עלה משה במרומי דת לנהוג עדרי צאן ולנהל; [5] מה בערו האומרים כי בערו ספרי חמודות יקרו מזהב. [מאת ר' אברהם בן הרמב"ם] (שם, ג, עמ' 83, מס' 298); [6] מורה נבוכים החרש פיך בלום הן הדברים לא שמענום עד הלום. [מאת ר' משולם בן שלמה דאפיירה]. (שם, ג, עמ' 106, מס' 809); [7] פתי במתג דום עדי סכלך בלום של נעלך של ואל תקרב הלום. [מאת ימואל מונטפלייר]. (שם, ג, עמ' 308, מס' 255); [8] משה במקום ציר נאמן הוא על קו יושר העמיד דתות. [לא נודע למי]; [9] אמת מורה אמת כרך ככנור יתריו על יסוד חכמה קשורים. [לא נודע למי]. (שם, א, עמ' 276, מס' 6056, בטעות: קרך ככנור); [10] למה חסרי לב אשר רגשו לא חקרו בבין ולא דרשו. מאת ר' סעדיה אבן דאנאן; [11] ידי משה ביד שכל תמוכים ועמודי אמונה בו סמוכים. [מאת ר' יהודה אלחריזי]. (שם, ב, עמ' 274, מס' 348); [12] הרב משה הנחיל אנשי קדש ספר רזי עולם. [שיר לא נודע למי]; [13] נטפי דמעות מערוף נגרעו או גחלי אש משרוף שקעו (קונן בה ר' משה בן עזרא ז"ל על פטירת אחיו הגדול ורבו); [14] לבי יעורר הי. וירים קול נהי. [לא נודע למי]; [15] על העדר הרב אנבר"פת בן דון יוסף בן בא ן בנשת המכונה ששת נ"ע: לשאול צבי לשאול מאד הקשית מות גבורתך ולא השית. [לא נודע למי]; [16] משכיל לפי שכלו. בקור בכל לילו. וחם באש דת לו. יגבר כמו אבנר. [לא נודע למי]; [17] מטר שחק יחיה הזרעים ואם תרבה לעולם הוא ימיתם. [מאת ר' יוסף קמחי]. (שם, ג, עמ' 113, מס' 978); [18] כמה אנשים שומרי מצוה תחוס מאד עינם עלי הונם. [לא נודע למי]; [19] כבודי במקומי ואם אשפיל שבתי ולא אבחר מקום כקלים בגאונם. [מאת ר' אברהם אבן-עזרא]. (שם, ב, עמ' 465, מס' 81); [20] שקר תשועות בני איש אל תבטחו בה אמוני. [לא נודע למי]; [21] אם אשתך תרשע ותמשול בך שימה כטיט חוצות דריכת נעל. [לא נודע למי]; [22] להראב"ע: גלגל ומזלות במעמדם נטו במהלכי למולדתי; [23] מטוב האל אל השואל את פניך תמיד האר. [מאת ר' יצחק קרישפין]. (שם, ג, עמ' 113, מס' 967); [24] על מצבת הרמב"ם ז"ל: אדם ולא אדם ואם אדם הייתה ממלאכי רום אמך הרתה. [מיוחס לר' ידעיה בדרשי]. (שם, א, עמ' 56, מס' 1167); [25] לציפור ביתך לבי מקנא ומי יתן אני אהיה דרורך. [לכבוד שלמה דאפיירה מאת ר' וידאל בנבנשתי אבן-לביא]. (שם, ג, עמ' 61, מס' 1333-1334); [26] שיר ששלח החכם דון שלמה בונאפיד לחכם אחד על אודות הנבזה ושועה שספרו לו שהוא מתפאר לדעת חכמת התכונה: תנו קול רקיעים ונודו מניעים וחרדו קטבים במרום נטועים. עמ' פז-פח: "גרגרי בסוף"; לבאר לשון המהרש"א פסחים דף ט עמוד א בד"ה טעמא. הדף המקופל: "לוח לדעת באיזה יום מימי השבוע ובכמה שעות מן הלילה או מן היום תהיה התקופה לחשבון שמואל בכל שנה משנות מחזור החמה", מאת שלמה מונק. 28 עמ': תרגום צרפתי של "יסודות המשכיל", בצירוף הערות, על-ידי S. Klein, ושל איגרת ר' יהושע הלורקי על-ידי .B. H.