R. Solomon Nissim b. Abraham Algazi (1610?–c. 1683), the grandson of R. Joseph de Segovia Benveniste, was born in Borsa. He studied under his father and R. Joseph Ganso, as well as R. Joseph Sasson and R. Meir de Boton at their yeshivah in Gallipoli. R. Algazi settled in Jerusalem in 1635, but was in Smyrna in 1646—apparently in order to publish some of his works. Here he remained and was one of the city's outstanding scholars. He founded a bet midrash whose students included his son-in-law, R. Aaron Lapapa, and R. Hayyim b. Menahem Algazi, later rabbi of Rhodes. R. Algazi opposed Shabbetai Zevi and his followers; together with his son-in-law and other scholars, he excommunicated Shabbetai Zevi and stated that he deserved the death penalty. Compelled to flee and hide outside the city, when Shabbetai Zevi's apostasy became known (1666) he returned to Smyrna and resumed his position. R. Algazi assumed the additional name Nissim on recovering from a serious illness contracted during his travels. He returned to Jerusalem about 1670, and by 1673 was head of the local bet din. He achieved a reputation for his saintliness and was reputed as a miracle worker.

מהקדמת ר' יוסף קארו: "ראיתי לכתוב כללי הגמרא... ובהיות כי קדמני בעל הליכות עולם... לכן הסכמתי לכתוב חבורי זה עליו ולהוסיף מה שהשמיט הוא ועל מה שכתב אדקדק בו ואכתוב מה שנראה לי". מהקדמת ר' שלמה אלגזי: "וזה משפט הספר ומעשהו. ראשונה לכתוב על מה שכתב הליכות עולם ולפלפל בו ... שנית להביא כמה כללים אשר השמיטם בעל הליכות עולם והביאו'... התוס' והרא"ש והר"ן והמרדכי ז"ל. שלישית לבאר דברי... ר' יוסף קארו זלה"ה. רביעית, לכתוב ביאור על קצת מלשונות רבינו שמשון [מקינון] ז"ל בספר הכריתות... חמשית לכתו' ביאור על י"ג מדות [שהתורה נדרשת בהן] עשר ידו' מאשר... בספ' מדות אהרן [בתוך קרבן אהרן על הספרא, לר' אהרן ב"ר אברהם אבן-חיים, ויניציאה שס"ט] ואביא אות' בדר' קצר'... ששית לכתו' על ענין התראת ספק ולאוין שאין לוקין עליה' אשר השמיט בעל ה"ע [הליכות עולם]". דף [16, א]: שיר בשבח הספר מאת המגיה יא"מ [ר' יהודה אריה ממודינה]. פותח: חפצים ורוצים למלאת כריסם. בעיון מפורסם בנפש שבעה. אוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 244, מס' 480.