R. Shem Tov ibn Shem Tov (c. 1380–c. 1441), Spanish rabbi, kabbalist, and anti-Maimonidean polemicist. A witness to the persecutions and conversion movements of the late 14th- and early 15th-century Spain, R. Shem Tov held Maimonidean Aristotelianism responsible for facilitating apostasy. R. Shem Tov was unsuccessful in winning many adherents to his fideism. R. Moses ben Isaac Alashkar (late 15th–early 16th centuries) wrote a vehement attack on the Sefer ha-Emunot, Hassagot ("Animadversions," Ferrara, 1556). These animadversions, however, are little more than citations of Maimonides' exoteric pronouncements as supposed disproof of the existence of his esoteric doctrine. Because of his unmitigated, non-philosophic attack on Maimonidean philosophy, R. Shem Tov was often caricatured as a fanatical warrior for faith against reason. Yet, his undeniable zeal does not invalidate either his analysis of Maimonideanism or his testimony that Maimonidean intellectualism facilitated Jewish apostasy in Spain. In the history of the Kabbalah, R. Shem Tov is known for maintaining that Keter ("Crown") is not one of the ten Sefirot but above them, that consequently Hokhmah ("Wisdom") is the first Sefirah, and that Da'at ("Knowledge") is a Sefirah. R. Shem Tov also wrote a treatise on the Sefirot and a commentary on Avot, the sixth chapter of which was published (Y. Daitch, Perush Rabbenu Bahya al Massekhet Avot... u-Perush Rabbenu Shem Tov ben Shem Tov al Perek Shishi, 1962).

R. Isaac Gaon, a native of Jerusalem in the early 17th century, was a Kabbalist and noted scholar.

בשער: ותשלם המלאכ' בחדש תמוז שי"ו. קולופון: ותשלם המלאכה בחדש תשרי שי"ז. כולל יא שערים. בסוף שער יא (דף קיא,ב): "לא נמצא מזה השע' יות' ולא מהספ' הזה כי לא השלימו הר' המחב' זצ"ל". בהקדמת המחבר: "באו ... חכמים ... ונמשכו אחר דעות היונים וקבעו בדעתם כי התורה והאמונה לשכל האדם נתנו ואין צורך לנבואה ולקבלה ... וכאשר חקרתי דבריהם ... בערה בקרבי שלהבת כי פרחה צרעת ממארת וראיתי בכל הדורות האלה כפרו והמירו המופלגים בחקירה ... ולזאת הסיבה עלה בדעתי לחבר ... בספר איזה דבר מדרכי התורה והקבלה ... וידעתי כי יחשדני שומע ... כי אני מוציא דבה על אמונות המיוחסים בחכמה ... ויאמר כי לא עמדתי על דעותיהם, לזה הוכרעתי להקדים מקצת כל דעותיהם בלשונם... וא"כ להשיג עליהם". נגד הפילוסופיה, ומבקר את הרמב"ם במורה נבוכים, את הראב"ע ואת הרלב"ג. השיג על המחבר ר' משה אלשקר בתשובותיו, סימן קיז, ובקונטרס מיוחד בשם "השגות", פירארא שי"ז. דף קטו-קיו,א: "מצאתי, אמר המדפיס, בכל הנוסחאות שבאו לידינו מספר האמונות כרוך אחריו זה הלשון מהזוהר לכן ראיתי להדפיסו עמו: וירא אליו יי, אמר רבי שמעון...".