Physical Description |
|
5 volumes (see Hebrew below for pagination), 8 vo., 184:116 mm., usual age staining, edges in red, several oversize ff. neatly folded in. A near fine set bound in the original speckled calf boards, tooled in gilt, spine in compartments, lightly rubbed on edges. |
Detailed Description |
|
Contains all engraved titles, Calendar in Portuguese, Pentateuch with pronunciation symbols, and Haphtorot.
A fine set printed for use by the large Marrano community in Amsterdam. Marranos in Amsterdam differed from those in other Protestant countries in that they openly practiced Judaism almost from the moment of their arrival. Thanks to the Marranos, Amsterdam became one of the greatest Jewish centers in the world in the 17th century; it had some of the finest academies and produced some of the greatest Jewish thinkers. |
| Paragraph 2 |
|
חמשה חומשי תורה (עם נקודות וטעמים). תקון סופרים, ווי העמודים (כמה שורות שצריך לכתוב בספר תורה בכל עמוד ועמוד וכמה תיבות בכל שורה ושורה כדי שיבא הספר כלו ווי העמודים). עם הגהות אור תורה [לר' מנחם די-לונזאנו,
אמשטרדם תי"ט]. נכון הוא להגות בו ולהעתיק ממנו ספר תורת ה' (והפטרות מסודרות בכל ספר וספר מחמשה חומשי תורה... וגם בסופו לוח של פרשיות המועדים)... הוגה... על יד הגביר יהודה פיזא... [א-ה].
לכל חומש שני שערים. השער הראשון פיתוח-נחושת, ובו הפרט: ואל ע'מ'ו' ת'ב'י'א'נו [תקכ"ט]. השער השני: "ספר... תקון סופרים, סדר פרשיות כל השנה עם נקודות וטעמים והפטרות... 5527 ...Quinque Libri Mosis [תקכ"ז]".
שערים מיוחדים להפטרות (ספירת-הדפים השניה בכל כרך): סדר הפטרות... כמנהג קהלות הספרדים והאשכנזים ... עם פרט של תקכ"ט.
עם נקודות וטעמים, מיספור הפסוקים ומיספור הפרקים, והוראות לסופרים ולקוראים בתורה.
במקביל נדפסה מהדורה דומה (דף-על-דף) בלי נקודות וטעמים ובלי מיספור פרקים ופסוקים.
שתי המהדורות נועדו להיות דוגמה לסופרי סת"ם לכתוב על פיהם ספרי תורה. בכל מיפתח (שני עמודים זה לצד זה) 42 שורות. השורה הראשונה במיפתח פותחת באות ו (על כן נקרא 'ווי העמודים'), וכל מיפתח אמור להיות עמודה אחת בספר תורה.
[א]: בראשית. [11],סה; כו דף.
עם הקדמת העורך יהודה פיזא, המספר על עבודתו, מקורותיו והמסייעים לו. "גם...סדרתי בסופו שפ"ר העיבור, בלשון עברי ובלשון ספרדי, לקביעם המועדים וראשי חדשים וכו' בתוספת קצת דברים הכרחיים". לוח זה נמצא בסוף דברים.
כמו כן הוא מספר שהחומש הוגה ארבעה פעמים (השתתפו בהגהה ר' יצחק בן אליהו הכהן בלינפאנטי, בנו ר' משה פיזא ו"אחד מגדולי המגיהים והמדקדקים" אלישיב נתנאל צרפתי). בסוף דברים הוא מצרף הגהות על פי הגהתו של ר' שמואל רודריגש מינדיס.
העורך השתמש בחומש הוצאת אמשטירדם תכ"ו, שבעריכת ר' מיכאל ור' אליהו יהודה ליאון.
דף [10-6]: "מאיר נתיב, להבדיל בין הקדש ובין החול". רשימת שמות הא-להים שבתורה, לדעת אם הם שמות קודש או חול, מאת יהודה פיזא.
דף [11]: שני שירים לכבוד הספר והעורך: אתה יהודה יודוך אחיך, מאת דוד חפשי [פראנקו-מנדס]; האיש אשר רוצה למכור חפצו, מאת משה פיזא, בנו של העורך.
[ב]: שמות. [1],[סו]-קכא; [2],כח דף. דפים פד-פה (שירת הים) גדולים במיוחד.
[ג]: ויקרא. [1],[קכב]-קסג; [2],כד דף.
[ד]: במדבר. [2],[קסה]-רכא; [2],טז דף.
[ה]: דברים. [2],[רכג]-רעב,[1]; [3],רעז-רץ, [8] דף.
דפים רסז-רסט (פרשת האזינו) גדולים במיוחד. הפטרת שבת איכה עם תרגום לספרדית (באותיות לטיניות).
[8] דף בסוף: הלוח הנזכר בהקדמה. כולל טבלאות לקביעת החדשים והמועדים ולקריאת הפרשיות, בעברית ובלועזית. עם שער מיוחד:
Calendario ... em Hebraico & Portuguez ... disposto em elta ordem por Industtria de ... Jeudah Piza... 5529. |