Baruch b. Jonah (Benedict; 1762–1813) Jeiteles (Jeitteles, Geidels), a scholar and Hebrew writer, strove for a synthesis of modern and traditional scholarship. In his youth he ran away from home to Berlin, but later returned and was reconciled with his teacher, R. Ezekiel Landau. He contributed poems to Ha-Me'assef (the journal of the Me'assefim) dealing with the lonely and difficult position of the enlightened intellectual in traditional society. When he eulogized R. Landau in his Emek ha-Bakha (1793) in a wholly Orthodox and traditional manner, the radical editor of Ha-Me'assef attacked him. A booklet, "A Discussion Between the Years 5560 and 5561" (1800 and 1801) a polemic against the Frankists in Prague, is generally attributed to him. He published four editions of Moses Mendelssohn's commentary on Maimonides' Millot ha-Higgayon, three of them in German translation in Hebrew type, and Ta'am ha-Melekh (1801), glosses to Isaac Nunez Belmonte's novellae on Maimonides' Sha'ar ha-Melekh. A sermon supporting his father's vaccination campaign was published in 1805. A man of independent means, Baruch founded a yeshivah in his house and encouraged rising Hebrew authors. In 1813 he induced leaders of the Prague community to open a hospital for wounded soldiers "of all nationalities" in the Jewish quarter. He himself died of hospital fever while caring for them.

ר' שמואל לנדא התלונן על הדיינים היושבים בבית-המדרש בניגוד לתקנות שקבע המייסד. איגרתו נדפסה ב"המאסף", כרך ז, 1794 [מחברת ראשונה לשנת תקנ"ד], עמ' לז-נז. דף יט, ב - כ, א: מודעא רבה ... כי אין דעתי נוחה בהדפסת דברי האגרת ... במאסף ... כי לא מידי נשלח להם האגרת ... שמואל סג"ל לנדא. לדעת ש' ווינער, קהלת משה, א, עמ' 66, מס' 523, "פנחס חנניהו ארגוזי" הוא כינוי של ר' ברוך ייטלש, שחיבר גם את השיר בדף ה, ב. בעל יודע ספר, עמ' 18, סבור, שהוא ר' שאול הירשל (ברלין). עיין: ר' מרגליות, ציונים ביבליוגרפיים - ארשת, א, תשי"ט, עמ' 419; מ"ש סמט, קרית ספר, מז, תשל"ב, עמ' 278-277. הספר לא נדפס בשלוניקי אלא, כפי הנראה, בוינה.