R. Hayyim ben Joseph Vital (1542–1620) was born in Safed and studied in yeshivot there, especially under R. Moses Alshekh, his teacher in exoteric subjects. In 1564 he began to study Kabbalah, at first according to the system R. Moses Cordovero, and, after R. Isaac Luria’s (Ari) arrival in Safed, under the latter, becoming the Ari’s principal disciple. After the Ari’s death, R. Vital began to arrange the Ari’s teachings in written form, elaborating on them according to his own understanding, becoming the primary transmitter of the Ari’s teachings. R. Vital later moved to Jerusalem, serving as rabbi and head of a yeshivah from late 1577 to late 1585, where he wrote the last version of his presentation of the Lurianic system. In 1586 he returned to Safed, remaining there until 1592. In 1590 R. Vital was “ordained” as rabbi by his teacher R. Moses Alshekh, and then returned to Jerusalem in 1593 remaining several years, occasionally returning to Safed. His last move was to Damascus where he died. R. Vital was a prolific writer, his works encompassing Talmud, response, homilies, and even astronomy. R. Vital assembled his major writings into two vast works Ez ha-Hayyim and Ez ha-Da’at. The former is the inclusive name for all those writings in which he elaborated on the teaching of Isaac Luria. These works went through several versions and adaptations, for Vital began to arrange what he had heard from Luria immediately after his death, remained absorbed in this task for more than 20 years.

Nehar Shalom includes in detail the secrets and mystical meditations on prayers and on mitzvot for the entire year according to the Kabbalah of the Ari. Part of that work, missing from earlier editions, is published here for the first time. R. Shalom Sharabi (1720–1777), Jerusalem kabbalist. Sharabi was born in Sana in Yemen, where the study of Kabbalah and mysticism was widespread. in his youth, he emigrated to Erez Israel via Damascus. In Damascus he was involved in a controversy with the local rabbis concerning the meaning of the minimum quantity ("the size of an olive") prescribed for the eating of mazzah on Passover night. When he arrived in Jerusalem, he prayed and studied at the kabbalistic yeshivah Bet El, which was founded in 1737 by the kabbalist Gedaliah Hayon. There the prayers were held in accordance with the mystical meditations of Isaac Luria. Like the Jerusalem kabbalists, he studied only the Lurianic Kabbalah, as transmitted through the works of R. Hayyim Vital. Soon he became widely known as a man of outstanding piety and as a kabbalist. R. Sharabi succeeded Gedaliah Hayon as head of the yeshivah after the latter's death (1751). During his leadership, he did much for the yeshivah, initiated important regulations and arranged the order of prayer. He became known as one of the greatest rabbis in Jerusalem and his signature appears on several documents preserved from this period. In 1754 and 1758, he and other rabbis of Jerusalem signed the note binding the association of kabbalists, Ahavat Shalom. In 1774 he signed next to the leaders of the community of Jerusalem on a letter for emissaries to Western Europe.

R. Sharabi's life was embellished by legends even from his youth, and in Erez Israel he was famous as a saint and miracle worker. Popular tradition links his departure from Yemen with a miracle that occurred after a rich Muslim woman tried to seduce him. In Bet El he worked as a servant and hid his learning from others; only miraculously was his deep knowledge of Kabbalah discovered and he became a member of the kabbalistic circle. According to legend, the prophet Elijah appeared to him and he was an incarnation of Luria. After his death, his name became greatly revered among the Jews of Jerusalem and among the kabbalists of Bet El. The members of Bet El used to prostrate themselves on his grave on the Mount of Olives on the commemoration of his death. His signature was Shalom Mizrahi di-Ydi'a Sharabi and his titles Ha-Reshash or Ha-Shemesh (both are Hebrew acronyms of Shalom Mizrahi Sharabi).

בשער: בשנת ו'ל'ק'ח' ג'ם מע'ץ' הח'י'י'ם' ו'א'כ'ל' ו'ח'י' ל'ע'ל'ם' [תרכ"ו]. בקולופון (דף קמח, ב): והשלמנו מלאכתנו ... ולסדר תדע כי א'ני י'ה'ו'ה' ב'ק'ר'ב' ה'א'ר'ץ' [תרכ"ז]. דף ב, א: הקדמת המגיהים, ר' יוסף ב"ר שלמה ויטאל ור' יצחק ב"ר רפאל קאלאמארו. דף קמט-קנד: קונטרס השמטות. בסוף הקונטרס: "הרהבנו ... להגיה עוד הפעם מרישא לסיפא והוספנו כמה תיקונים והשמטות מס' עץ חיים כ"י של הרב שר שלום [מזרחי שרעבי] זי"ע וגם מאיזה כ"י אחרים". חתומים: אבא מהוראדנא המכונה אב"ן ח"ן, שמואל במו' ברוך סידלאווער, ברוך במוהר"ר יהודה מוועקסנא, אהרן רפאל חיים משה פירירא הי"ו. נדפס יחד עם ספר נהר שלום לר' שלום מזרחי שרעבי, ירושלים תרכ"ז, כנזכר בשער. שמו המלא של הספר: דרך עץ חיים. הוצאה ראשונה: קארעץ תקמ"ב.

הסכמות: ר' חיים דוד חזן, (ירושלים), [אלול] תרכ"ו; ר' חי רפאל ידידיה אבואלעפיא (היר"א) ירושלים [מר]חשון תרכ"ז.

אשר אסף... הרב... כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זצוק"ל. ושלשה ספרים נפתחים בו: האחד נקרא אמת ושלום סובב הולך על ס'... ע"ח ממוהרח"ו [ספר עץ חיים מר' חיים וויטאל]... וכבר הדפסנו אותם כל ענין על מקומו בתוך העץ חיים [ירושלם תרכ"ו-(תרכ"ז)] ... ב... קרא שמו רחובות הנהר על הקדמות... האר"י ז"ל. שלישי... ונק' שמו נהר שלום... על ס' כוונת התפילות והמצות ויחודים [של] הרב [ר' חיים וויטאל]... היו מונחים... בגנזי... סתרים. עד שהובא לבית הדפוס פעם א' בשאלוניקי... בשנת תקס"ו... ויען... לא סדרוהו על סדר נכון... ובלבלו הדברים... ובעזרת מרומים סדרו אותו בסדר נכון... הרבנים... כמהור"ר יוסף ויטאל וכמהר"ר יצחק קאלאמארו הי"ו... המה המגיהים את הס'... עץ החיים הנ"ל וג"כ הס'... הזה... שחברנוהו עם העץ חיים... עוד זאת למודעי... שכל ההגהות הכתובים בפנים הם ממורינו הרב שר שלום... שמצא... מוהר"י קאלאמארו נ"י בכתיבות ששלח הרש"ש... בעי"ת [בעיר תהלה] תונס... להרבני'... דשם: בעת היותו שם בשליחות מצוה שבנת תרי"ח... ושאר ההגהות וציונים של הרב תו"ח [תורת חיים לר' חיים די לה רוזה, שאלוניקי תר"ח]... מן הריצ"ק הנ"ל... המביאים לביה"ד ה"ה הרב... כמו"ה ניסן [ב"ר ישראל] ב"ק הי"ו: והרב [גיסו]... מו"ה יהודא בהרב מראמין הי"ו והרב מו"ה ברוך [ב"ר יהודה] מוועקסנא נ"י והרב מו"ה שמואל [ב"ר ברוך] משידלאווע נ"י...

דף א,ב-ח,א: הקדמת רחובות הנהר. דף ח,ב-לז: ספר נהר שלום. אמת ושלום לא נדפס כאן, אלא בספר עץ חיים בלבד. עיין: וויטאל, חיים בן יוסף. . "רחובות הנהר" ו"נהר שלום" נדפסו, כנז', בשאלוניקי תקס"ו, בתוך ספרו אמת ושלום. "רחובות הנהר" נדפס, לראשונה, בתוך ספר שמן זית זך, שאלוניקי תקל"ט, להלן.