The text of the volume is comprised of the Zohar Ruth (2a-4b), followed by a second title page entitled Zaddik Yesod Olam by the Ari Z”l, which is described as a kabbalistic commentary on Ruth, the title referring to the names of Boaz and Ruth as explained in the work. There is a general introduction (6b-7a) and then the commentary with the text of Ruth (7b-24b). This is followed by the Ma’ayan ha-Hokhmah of R. Abraham ben Aryeh Leib Kalmankes of Lublin (25a-38b). The text of the volume is in a single column in rabbinic type, excepting the book of Ruth in Zaddik Yesod Olam which is in vocalized square letters, and headers and initial words which are in unvocalized square letters. This edition varies from earlier editions, being based on original manuscripts.

דף ו-כד, עם שער מיוחד: "ספר צדיק יסוד עולם מהאר"י ז"ל. והוא פי' ... למגילות [!] רות [עם הפנים. מנוקד] עפ"י הנסתר ... הובא לבית הדפוס ע"י ... כמה' אברהם בהרבני ... מה' שאול זצלל"ה ... בשנת כ'י' צד'י'ק ה' צדק'ו'ת' א'הב [תקנ"א]". המביא לדפוס ר' אברהם נזכר גם בהסכמה, יחד עם ר' דוד הורוויץ. דף ו,ב-ז,א: הקדמה כוללת. דף יט,ב-כד: (ספר) רזא דאתוון גליפין והשתלשלות. דף כה-לח: "התחלת החכמה האלהות כפי דרך האר"י אשכנזי ז"ל הנקרא ספר מעיין החכמה"; הקדמת המחבר (העורך) ספר מעיין חכמה, ר' אברהם ב"ר אריה ליב קלמנקס מלובלין. בראשי העמודים: ספר מעיין חכמה. הספר נדפס על-פי כתב-יד בשינויים מרובים מדפוס אמשטרדם תי"ב. גם ההקדמה מקוצרת ושונה. זקנו של המחבר "יוסף קלמנקס יפה" נקרא כאן "משה יוסף קלמן". ואולם השינוי העיקרי הוא בהשמטת הביאורים וההערות הנמצאים בשפע בדפוס אמשטרדם. כן נשמטו מן ההקדמה הקטעים המדברים על הספרים: כנפי יונה, עמק המלך ועשרה מאמרות. ובמקום דבריו של קלמנקס "מעט מזער מדעתי הוספתי" נאמר כאן "לא הוספתי". לדעת ש' אשכנזי זו "מהדורא קמא" של הספר. עיין: לוריא, יצחק בן שלמה (האר"י). מיוחס לו: מעין החכמה, אמשטרדם תי"ב. לדעתו של י' אביבי הנוסח כאן הוא הנוסח המקורי של החיבור (כפי שהוא בכתבי יד), והמדפיסים הוסיפו את שמו והקדמתו של קלמנקס, עיין שם. קולופון: "תם ונשלם ספר זהר רות ... ופי' על רות וספר רזא דאתוון גליפין וספר מעיין חכמה מהאר"י ... ביום ו כט לאדר ר"א"ש"ו"ן לפ"ק [תקנ"ז!]". שנת תקנ"ז לא היתה מעוברת וכ"ט אדר-א לעולם לא יחול ביום ו, לפיכך נראה שאין להבליט את האות ו ובמקום כט צ"ל: כח, והפרט הוא תקנ"א.