R. Shalom Sharabi (1720–1777), Jerusalem kabbalist, was born in Sana in Yemen, where the study of Kabbalah and mysticism was widespread. In his youth, he emigrated to Erez Israel via Damascus. When he arrived in Jerusalem, he prayed and studied at the kabbalistic yeshivah Bet El, which was founded in 1737 by the kabbalist R. Gedaliah Hayon. There the prayers were held in accordance with the mystical meditations of Isaac Luria. Like the Jerusalem kabbalists, he studied only the Lurianic Kabbalah, as transmitted through the works of R. Hayyim Vital, R. Luria's outstanding pupil. Soon he became widely known as a man of outstanding piety and as a kabbalist. R. Sharabi succeeded R. Gedaliah Hayon as head of the yeshivah after the latter's death (1751). During his leadership, he did much for the yeshivah, initiated important regulations and arranged the order of prayer. He became known as one of the greatest rabbis in Jerusalem and his signature appears on several documents preserved from this period.

R. Sharabi's life was embellished by legends even from his youth, and in Erez Israel he was famous as a saint and miracle worker. Popular tradition links his departure from Yemen with a miracle that occurred after a rich Muslim woman tried to seduce him. In Bet El he worked as a servant and hid his learning from others; only miraculously was his deep knowledge of Kabbalah discovered and he became a member of the kabbalistic circle. According to legend, the prophet Elijah appeared to him and he was an incarnation of R. Luria. After his death, his name became greatly revered among the Jews of Jerusalem and among the kabbalists of Bet El. The members of Bet El used to prostrate themselves on his grave on the Mount of Olives on the commemoration of his death. His signature was Shalom Mizrahi di-Ydi'a Sharabi and his titles Ha-Reshash or Ha-Shemesh (both are Hebrew acronyms of Shalom Mizrahi Sharabi).

עם ההסכמות שבהוצאה הראשונה, ירושלם תרע"א-תרע"ב, בשינויים: בשתי ההסכמות הראשונות (של ר' חיים ברלין ור' צבי הירש שפירא) נשמט שמו של המו"ל הראשון, ראובן האאז. בהסכמות ר' מנחם מענכין היילפרין ודייני האשכנזים בירושלים נוספו לצידו של ראובן האאז גם שמותיהם של המולי"ם האחרים. רק לחלק הראשון יש שער. בחלק ב יש שער חלקי. בחלקים האחרים נדפס מספר החלק בראש העמ' הראשון של כל חלק. החלק הראשון הוא הדפסה חדשה. בחלק זה יש גם הבדלים בתוכן בין שתי ההוצאות: ההוצאה הראשונה נערכה על ידי ר' אליהו יעקב לעג'ימי, וההוצאה הנוכחית נערכה על ידי ר' יום טוב ידיד הלוי ור' אליעזר ידיד הלוי, המעירים וחותמים פה ושם בשמותיהם. בחלק ב, הקונטרס הראשון (דפים א-ד) הוא הדפסה חדשה. מדף ד ואילך זהה להוצאה הראשונה, ובדרך כלל השתמשו בדפים מן ההוצאה הראשונה. אך חלק מהדפים הם הדפסה חדשה, ולעיתים יש שינויים. כך ההערות, החתומות לרוב "המסדר יא"ה" - בהוצאה הראשונה נקרא עליהן שמו של ר' אליעזר ידיד הלוי ובהוצאה השניה הן מיוחסות לאביו ר' יום טוב ידיד הלוי (בדף יג,א; יז,ב). החלקים הבאים, ג-ט, זהים לדפי ההוצאה הראשונה ומסתבר שחלקים אלו נדפסו רק פעם אחת וצורפו לשתי ההוצאות (כנראה נדפסו בדפוס צוקרמאן). חלק א: [2], פו דף. חלק ב: קסא דף. חלק ג: לו דף. חלק ד: קטו דף. יש טפסים בהם הקונטרס הראשון (דפים א-ד) נדפס פעמיים, בשינויים. באחת ההדפסות נשמטו מראש העמ' הראשון המלים "חלק רביעי". חלק ה: מד דף. חלק ו: יב דף. חלק ז: צט, ס-סג דף. בעמ' הראשון ובעמ' האחרון הערות המסדרים ר' יום טוב ור' אליעזר ידיד הלוי. ראינו טופס ממנו נשמטו שמות הכותבים. ראינו טופס בו נוסף בסוף דף אחד ובו כוונות התרת נדרים. דף זה מסומן: קה. חלק ח: סט דף. חלק ט: כא דף.