| Paragraph 2 |
|
(כמנהג אשכנז וספרד) עם פירוש (אברבנאל) וציורים נאים מהאותות והמופתים... ונוסף על זה כל המסעת במדבר עד חלוקת הארץ לכל שבטי"ה ישראל [מפה בסוף הספר] וצורת בית המקדש... חרות על לוחת נחושת ע"י הבחור כמר אברם בר יעקב ממשפחת אברהם אבינו
(באשר מלפנים היו הצורות חקוקים בעץ)...
שני שערים. הראשון פיתוח נחושת. שם המדפיס בשער הראשון: "בבית ובמצות... משה וויזל".
יש טפסים שבהם נשמט הפרט מן השער השני. ראינו טופס ששוליו רחבים במיוחד והציורים כולם בצבעים.
השער הראשון, המצוייר, נדפס בשתי צורות. בטיפוס האחד, המצוי יותר, בחלק העליון של השער מצויירים ששה עגולים זעירים של נושאים מקראיים. בטיפוס השני מופיע כאן ציור של משה כורע ליד הסנה (כמו בשער של הוצאת תע"ב).
בשולי העמ': פירוש על פי הסוד.
תרגום אשכנזי של הפיוטים "אדיר הוא", "אחד מי יודע" ו"חד גדיא".
"פירוש אברבנאל" הוא קיצור "זבח פסח". שם המקצר לא פורש. קיצור זה אינו דומה לקיצוריהם של ר' יצחק חיות (פראג ש"ן), ר' יעקב היילפרון (לובלין שס"ד) ור' יהודה אריה ממודינה (ויניציאה שפ"ט). פירוש זה נדפס אחר כך פעמים רבות.
הפירוש הוא גם על הפיוטים "אז רוב נסים", "אומץ גבורותיך" ו"כי לו נאה", אך אברבנאל לא פירש פיוטים אלה, שלא היו לפניו. כמעט בכל ההגדות בהן נדפס פירוש אברבנאל יוחס לו גם הפירוש על פיוטים אלה.
למעשה מסוף ההלל ואילך הפירוש אינו של אברבנאל, כמו שכותב העורך האלמוני של הפירוש (בדף יט,ב בסוף הקטע 'יהללוך'): "מכאן והלאה עד סוף ההגדה לא בא פירוש מהשר אברבנאל... חפצתי שיבא עליה[!] איזו ביאור, וכתבתי פירוש המזמור כמו שפי' אותו
בס' פני אדם כי [אולי צ"ל: פי'] תלים שלי, ועל נשמ[ת] ג"כ". ספר פני אדם ופירוש תהלים הנזכרים כאן אינם ידועים לנו.
ה"פירוש על פי הסוד" הוא קיצור מתוך פירושו של ר' ישעיה הורוויץ מספרו "שני לוחות הברית", אמשטרדם ת"ט, מסכת פסחים (ראה כאן בהגדה בדף יב,ב: "ויש כמה וכמה סודות נפלאים בענין זה באריכות עי' בלוחת[!] הברית").
המפה היא על פי מפת ארץ כנען של כריסטיאן ון אדריכום. היא אינה המפה העברית הראשונה.
הגדה זו שימשה יסוד למהדורות רבות שבאו בעקבותיה.
עיין עליה, על הציורים, על המפה ועל המצייר הגר אברהם בן יעקב: ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 25-22.
|