R. Vital was born in Safed and studied in yeshivot there, especially under R. Moses Alshekh, his teacher in exoteric subjects. In 1564 he began to study Kabbalah, at first according to the system R. Moses Cordovero, and, after R. Isaac Luria’s (Ari) arrival in Safed, under the latter, becoming the Ari’s principal disciple. After the Ari’s deat, R. Vital began to arrange the Ari’s teachings in written form, elaborating on them according to his own understanding, becoming the primary transmitter of the Ari’s teachings. R. Vital later moved to Jerusalem, serving as rabbi and head of a yeshivah from late 1577 to late 1585, where he wrote the last version of his presentation of the Lurianic system. In 1586 he returned to Safed, remaining there until 1592. In 1590 R. Vital was “ordained” as rabbi by his teacher R. Moses Alshekh, and then returned to Jerusalem in 1593 remaining several years, occasionally returning to Safed. His last move was to Damascus where he died. R. Vital was a prolific writer, his works encompassing Talmud, response, homilies, and even astronomy. R. Vital assembled his major writings into two vast works Ez ha-Hayyim and Ez ha-Da’at. The former is the inclusive name for all those writings in which he elaborated on the teaching of R. Isaac Luria. These works went through several versions and adaptations, for R. Vital began to arrange what he had heard from Ar'i z'l immediately after his death, and remained absorbed in this task for more than 20 years.

בשער נאמר שהוא "נוף הרביעי מספר נוף עץ חיים". הספר הוא חלק מסדרת חבורי ר' חיים וויטאל שערך ר' מאיר פופרש על פי כתבי רבו ר' יעקב צמח. "נוף עץ חיים" הוא השלישי בסדרה. עיין: י' אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז, עמ' ע-עא. כולל לה פרקים ובסופם (דף לג-מה) "גלגולים ליקוטים". עיין להלן: ספר הגלגולים, פרעמישלא 1875 (אותה הוצאה נערכה על ידי ר' נתן שפירא). שונה מ"שער הגלגולים" שנדפס בירושלים תרכ"ג. ב"הקדמות המדפיס והמגיה"ה" שמעבר לשער מסופר על מתנגדים שקמו כנגדו על שהדפיס את הספר: "המה למל"חמה ... בקשו ... להפוך הקערה על פיה להטיל מום בקדשי קדשים ... אבל לא זו ... הדרך כי יש לזה הספר שורש למעלה". בשנת תמ"ב גזרו הפרנסים והרבנים של פרנקפורט על הספר, שעמד כבר אז לצאת לאור, שאסור למחבר למכור את הספר או לתת אותו במתנה בפרנקפורט, "מחמת הסכנה". עיין: מ' הורוויץ, רבני פרנקפורט, ירושלים תשל"ב, עמ' 65-64. כנראה לכך מכוונים דברי המו"ל הנזכרים.