The title page praises the author but does not provide his name, the place of publication, or the date. R. Simhah’s name appears on the verso of the title page which states that it is tales of the Holy land and provides some biographical information. The text is in a single column in rabbinic letters excepting headers and initial words which are in square letters. Final pagination is in error, p. 61 following p. 64. Ahavat Ziyyon was republished under the title Doresh Ziyyon (1887) by Hayyim Eliezer Hausdorf.

R. Simhah ben Joshua Has of Zalozhtsy (1711–1768) was a Torah scribe. A preacher in the town of Zalozhtsy, near Brody, Poland, he was one of a group of ascetic Hasidim who had gathered around R. Nahman of Kossov, many of whose teachings he cites. He composed two works containing moral preaching in homiletic style and principles of conduct according to the kabbalist Isaac Luria: Lev Simhah (Zolkiew, 1757) and Neti’ah shel Simhah (ibid., 1763). Several times in his books, he implies that the redemption will take place in 1768. After returning to Poland, R. Simhah became a preacher in Brailow, where he remained until his death.

מעבר לשער: "ספורי ארץ הקדושה שחיבר ... מוה' שמחה במוהרר יהושע זצ"ל ... אשר נסע לארץ ישראל ... ובא לעיר עכו ... בי"ב תשרי תקכ"ה ועלה לצפת וקבע דירתו שם ... עד ז אייר ואח"כ הוצרך לחזור למדינתו <לפולין> ונתקבל למגיד מישרים בק"ק בראהילוב ונפטר שם בערב פסח שנת תקכ"ח ... בשנת נח לימי חייו". הקולופון: "סליק ספר סיפורי ארץ הגליל". ר' שמחה חיבר כנראה את "סיפורי ארץ הגליל" בלבד. הוא תיאר את דרכו לארץ, את יפו, עכו וצפת וסביבתה ואת דרכו חזרה לליוורנו. ההוספות הכוללות תיאור חלקים אחרים של ארץ ישראל נלקחו מספרי מסעות שונים, בעיקר מתוך ספרו של שמואל בן דוד הקראי, שביקר בארץ בשנים ת"א-ת"ב. העורך קרא לספר בשם "אהבת ציון", והוא אולי ר' שלמה דובנא, חתנו של המחבר. עיין: א' יערי, מסעות ארץ ישראל, תל אביב תש"ו, עמ' 775-773; ג' שלום, תרביץ, כה, תשט"ז, עמ' 429; יערי, תרביץ, כו, תשי"ז, עמ' 112-110. יערי ושלום, ועוד קודם להם לונץ, סבורים שדובנא הוא גם האיש שצרף לספר דברים שלא יצאו מעטו של המחבר. אך עיין ד' קמנצקי, הסכמות גדולי הרבנים לחומשי רבי שלמה דובנא, ישורון, ירושלים-ניו יורק, ח, תשס"א, עמ' תשכ-תשכא, הערה 9, הדוחה טענה זו, ומוכיח שלדובנא לא היה קשר עם הדפסת הספר.