R. Asher Anshel Worms (1695–1759), German physician and Hebrew author. In 1723, Asher was appointed physician at the Jewish hospital at Frankfort on the Main, a position he occupied until his death. He was interested in a wide range of subjects: mathematics (in his youth he wrote a textbook entitled Mafte'ah ha-Algebrah ha-Hadashah ("Key to Modern Algebra"; Offenbach, 1721), physics, logic, ethics, metaphysics, grammar, and, particularly, Hebrew literature and the masorah. His most important work in this last area was Seyag la-Torah, published posthumously by his son, the physician Simeon Wolf Worms (Frankfort on the Main, 1766). In the introduction to the work, Worms accused Joseph Heilbronn of Eschwege, who had seen the manuscript before publication, of plagiarizing whole sections of it in his commentary on the masorah, Mevin Hiddot (Amsterdam, 1765). Heilbronn attempted to defend himself in a pamphlet, Merivat Kodesh (Amsterdam, 1766), to which Simeon Wolf Worms replied in his pamphlet Prodogma Hadashah (Amsterdam, 1767). The controversy was settled by Wolf Heidenheim who confirmed, on the basis of the first page of Mevin Hiddot, which he had in his possession, all the charges of plagiarism leveled against Heilbronn.

8 עמ': בלאטינית, עם שער נוסף: Commendatio novi Operis vel Sepes Legis Dicti סייג לתורה Masoretici quod doctissimus medicinae Doctor Judaeus, Aser Anselmus Wormsius... דף יב, ב-יד: שיר אחד מיוחס לרבינו סעדיה גאון... שבו מזכיר מנין כל אות ואות מאלפא ביתא כמה פעמים נמצא בתנ"ך... פותח: אהל מכון בניני. הוא "אותיות לרבינו סעדיה". עיין: אוצר השירה והפיוט, א, עמ' 78, מס' 1685; מלטר, כתבי רס"ג והספרות עליו - רב סעדיה גאון, ירושלים תש"ג, עמ' תקצג-תקצד, תרמט. בהקדמתו כותב המחבר בין השאר: "מים גנובים יומתקו... יען חבורי זה נעתק משונים אשר שלחו יד בפקדון ואשמם בראשם, כי לקריאה נתתיו ולא לכתיבה. והם כתבו ספר בשמם כאלו הם הולידוהו. ולולי חרש [ר' יוסף מעשווא] בעגלתי לא התפאר מבין חידות שצפנת פענח הוא". כוונתו כי חבורו של ר' יוסף היילברון "מבין חידות" (אמשטרדם תקכ"ה) לקוח מספרו זה, שהיה בידיו של יילברון לפני הדפסתו. היילברון התגונן מהאשמה זו בשני כרוזים: "מריבת קדש" ו"פרודגמא חדשה".