First edition. [6], 152, 155-202, 201-286 ff., quarto, 197:147 mm., wide margins, few minor worm holes. A very good copy bound in later calf over boards rubbed.

 

Kabbalistic work attributed to R. Perez ben Isaac, accompanied by a detailed commentary, Minhat Yehudah, by R. Judah Hayyat (c. I 45O-c. 1510), an anonymous commentary, and glosses from the editor, R. Immanuel ben Jekuthiel Benevento. The introduction begins by noting that this R. Perez is one of the Ba'alei Tosafot, although this is not certain.

R. Hayyat, one of the leading kabbalists of his time, was a student of R. Samuel ibn Shraga. Among the refugees of Spain and Portugal, R. Hayyat was stranded in Malaga, where neither he nor his fellow passengers were allowed to disembark because of plague. His wife died of starvation and he was close to death. Allowed to sail for North Arica, R. Hayyat was imprisoned there for allegedly disparaging Islam. Ransomed by Jews, to whom he gave 200 books in return, R. Hayyat went to Fez where a famine compelled him to work at a mill for a piece of bread hardly fit for a dog. He finally reached Italy where, at the urging of R. Joseph Jabez and others, R. Hayyat prepared his commentary on Ma'arekhet ha-Elohut, Minhat Yehudah, today considered a classic kabbalistic work in its own right.

The text is in the middle of the page in square letters, encompassed on both sides by the commentaries in rabbinic letters, R. Hayyat in the inner column, the anonymous commentary in the outer column. Ma'arekhet ha-Elohut is in fifteen chapters. Its importance lies in the detailed treatment it gives the Sifirot, with their names and different functions. The Divine powers of the Sifirot are here likened to the human body and the male and female elements and their unification (zivug) are discussed.

R. Hayyat acceded to the requests that he write Minhat Yehudah because of his high estimate of Ma'arekhet ha-Elohut, which opened the gate to kabbalistic subjects not well addressed elsewhere. He is critical of the anonymous commentary available in Italy, the same one that the editor printed with Minhat Yehudah. Furthermore, the vicissitudes that R. Hayyat has survived are indicative of the protective powers of the Zohar, which is why he recounts them. Minhat Yehudah is also important in that it further introduces the Zohar to Italian Jewry, where it was not well known at the time. R. Hayyat, representative of a radical school of Kabbalah, speaks disparagingly of R. Abraham Abulafia, representative of the more moderate branch of Kabbalah prevalent in Italy at the time, and of R. Isaac ibn Latif, who attempts to reconcile Kabbalah and philosophy. Indeed, in two of his letters Hayyat recommends against studying the works of those who attempt such a reconciliation.

 

Hebrew Description

מהגאון ר' פרץ ע"ה בעל התוספות עם פירוש לא נודע שם מחברו... ועליו פי'... ר' יהודה חייט זלה"ה קראו מנחת יהודה. ראיותיו מהזוהר והרבה ממאמריו באו מבוארים בו, אזן וחקר ותקן דרך נקל להבין הקבלה והשכלת האצילות באופן קרוב למופת השכלי, נוסף על הכל הגהות ישנות על הספר. והכל מוגה... מפי ספרי'...ומפי סופרים... חדש מרחשון שנת בצדקה תכונני ר'ח'ק'י' מעושק כי לא תיראי

הובא לדפוס על ידי ר' יצחק די לאטאש, שהוסיף הערות. מקצת הערותיו חתומות: אי"ל. מעבר לשער: שני שירים לר' יצחק מלטאש. הראשון, בשבח הספר, פותח: יסוד הסוד ועמוד האמונה. אוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 400, מס' 3079; השני "על הי"ג עקרים והמצות השכליות", פותח: בראשית מציאות מצוה מחויב. שם, שם, עמ' 60, מס' 1376.

דף [2]: הקדמת ר' חיים ן' חסון: "שמחו בה' ... וישלח... רבנו פרץ... ויחבר את ספר מערכת האלהו' ... ויתנה ללטאש יצחק... ומיד... נתמלא ... תאוותו... ההוצאה והטורח... ועוד חבר הגהות ... ולי חיים ן' חסון, מהנלכדי' בהאנקונה... ולבית הדפוס קרבני... לתקן הצריך תקון...".

דף [6-3]: הקדמה לפירוש "מנחת יהודה" מאת ר' יהודה חייט. מחבר הספר אינו ידוע, והוא מיוחס לחכמים שונים. המביאים לדפוס מייחסים אותו כאן לר' פרץ, וראה שלום וגוטליב (להלן). מחברו של הפירוש האנונימי, הנקרא כאן "פירוש" סתם (בהוצאות הבאות נקרא פירוש זה 'פ"ז' [פירוש זולתי]) אף הוא אינו ידוע. כאן נדפס הפירוש בשלמותו (בהוצאות הבאות נדפסו רק חלקים ממנו). לדעת גוטליב המחבר הוא ר' ראובן צרפתי.

עיין: ג' שלום, לבעיות ספר מערכת האלהות ומפרשיו, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 291-284 (שלום דן גם בייחוס הספר לרבינו פרץ ועל מחברו של השיר בראש הטכסט, דף א, א, הפותח: פתח אולם סגר מבא. אל כל סכל ובליעל); א' גוטליב, הקבלה בכתבי ר' יוסף ג'קטילה ובספר מערכת האלהות, בתוך ספרו: מחקרים בספרות הקבלה, תל אביב תשל"ו, עמ' 290-289; הנ"ל, לזהותו של מחבר הפירוש האנונימי לספר מערכת האלהות, שם, עמ' 369-357. בספריה הבריטית טופס על קלף. באותה שנה נדפסה הוצאה שנייה במנטובה.

 

Heller, 16th Century Hebrew Book pp 472-3 (Mantua second edition); CD-NLI 0160027