Treasures of Oxford, R. Hirsch Edelmann, London 1850

Only edition. [4], xxiv, 9-65, [3] (one facsimile) pp. octavo 208:130 mm., wide margins, usual light age staining. A very good copy bound in contemporary boards, rubbed, split.

Only edition of this, the first part description of the rare manuscripts and printed books the Oppenheim collection in the Bodleian Library, Oxford by Zevi Hirsch ben Mordecai Edelman. The title page lists another author, R. Judah known as Leib Dukas and a translator into English (not present here) Mordecai ben Hayyim Breslau. There is a dedication to Sir Moses Montefiore and his wife Judith, aq scholarly introduction with footnote annotations by R. Edelman, a facsimile and the text. Treasures of Oxford is comprised of a wide assortment of works, such as piyyutim from R. Judah ha-Levi, R. Solomon ibn Gabriel, R. Moses ibn Ezra, R. Abrham ibn Ezra, prayers, and much more.

R. Zevi Hirsch Edelmann (1805–1858), Hebrew scholar, printer, and publisher. Edelmann, who was born in Svisloch, Belorussia, published books at Danzig, Koenigsberg, and London. In England, in particular, he carefully searched the libraries for Hebrew manuscript material. Edelmann published editions of hitherto unpublished medieval Hebrew literature such as Estori Ha-Parhi Kaftor va-Ferah (1851, repr. 1959); Ginzei Oxford (translated into English by M. H. Bresslau and published in Treasures of Oxford, 1851), a collection (with L. Dukes) of liturgical and secular poetry by Spanish-Jewish poets; Derekh Tovim (also translated into English by M. H. Bresslau and published in Path of Good Men, 1852), varia by Maimonides, Judah ibn Tibbon and others; Hemdah Genuzah (1856), an important collection of philosophical writings and letters, mainly by, to, or about Maimonides; Divrei Hefez (1853), another collection of philosophical and poetical material; and also M. H. Luzzatto's La-Yesharim Tehillah (1854). Edelmann also published a number of important liturgical items: Seder Haggadah (1845), with critical notes; Haggadah Le-Leil Shimmurim (1845), with commentaries and notes; and Siddur Hegyon Lev (1854) containing Edelmann's critical notes and emendations, No'am Megadim by J. Teomim, and Mekor Berakhah by E. Landshuth. Edelmann's first publications, which were purely talmudic, were: Haggahot u-Vi'urim li-Me'irat Einayim (1839); and Alim le-Mivhan, including Megillat Sefer Iggeret ha-Purim (1844) on Esther. He also wrote an historical study on Saul Wahl, the alleged one-day king of Poland, Gedullat Sha'ul (1854), with an appendix Nir David. His considerable publishing ventures were carried out under conditions of great financial stringency. Edelmann lived in Berlin from 1852 and died in the ward for the insane in a Berlin hospital.

Hebrew Description

ספר כולל פיוטים ושירים יקרים ממשוררי ספרד הקדמונים נאספו בבית אוצר הספרים אשר בעיר אקספרד, מאת צבי הירש עדעלמאן ומאת יהודה המכונה ליב דוקעס. הובא לדפוס ונעתק ללשון אנגלי, מאת מרדכי במה' חיים ברעסלוי. מחברת ראשונה.

ספירה שניה: חלק אנגלי, עם שער נוסף: Treasures of Oxford ... poetical compositions by the ancient Jewish authors in Spain; and compiled ... by H. Edelman and Leopold Dukes . Edited and rendered into English by M. H. Bresslau ... Part I... (Printed by J. Wertheimer and Co.).
החלק העברי נדפס בדפוס גרב ושותפו, החלק האנגלי בדפוס וורטהיימר. פרידברג רושם בטעות שתי מהדורות: תר"י, תרי"א. לא נדפס יותר.
כולל שירים מאת ר' יהודה הלוי; ר' שלמה בן גבירול; ר' משה אבן-עזרא; ר' אברהם אבן-עזרא; שני שירים מאת ר' חייא אל דאודי: [1] פזמון למעריב יוה"כ [יום הכפורים]. פותח: היום נקראתי אורח והלך (אוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 137, מס' 492), [2] קדושה למנחה יוה"כ. פותחת: גבהי שמים לך כסא כבוד. שם, ב, עמ' 90, מס' 15; ספר הענק, אות א-ב, מאת ר' יהודה אלחריזי (הספר בשלמותו יצא בתוך מטמוני מסתרים, ב, ברלין תרס"ט); משלי ערב. מחברו הוא ר' יצחק קריספין (קטעים בלבד).
החיבור בשלמותו פורסם ע"י שניאור זק"ש, הלבנון, שנה ב-ו, 1869-1865; מחברות חרירי [מאת אבו מחמד אל-קאסם אלחרירי], נעתקו מערבית לעברית על ידי יהודה אלחריזי (בשם מחברות איתיאל), מחברת הארבע ועשרים, "מחברת הדקדוק".
כן הובאו שלשה שירים ל"מחברים לא נודע שמם": 1. יפה העלמת היא ומעין נעלמה. 2. שובי יחיזה אל מנוחך שובי. שם, ג, עמ' 427, מס' 528 [מיחסו לר' יהודה הלוי].
3. למדה לשוני יה לספר חסדיך. [מיוחס ללוי בר יעקב אלתבאן]. שם, ג, עמ' 46, מס' 1017. עיין גם: שירי לוי אבן אלתבאן, מהדורת דן פאגיס, ירושלים תשכ"ח, עמ' 54. בהקדמת צבי הירש אדלמאן מובאים שירים נוספים. הראשון: "שבח על הגאון רבינו משה [בן מימון]" לר' חננאל ב"ר שמואל, פותח: גביר נעדר בחכמי דת כמותו (שם, ב, עמ' 92, מס' 48) שלשה שירים בשבח הרמב"ם לר' יהודה אלחריזי; [שני שירים] שני שירים בשבח הרמב"ם, מאת תלמידו ר' יוסף בר' [יהודה אבן] שמעון: [1] נשיא האל שלחו אל למופת. שם, ג, עמ' 224, מס' 626; [2] נפשות מבינים במשה רוב החכמים מקנאות. שם, ג, עמ' 218, מס' 271; שיר, "כנראה הוא מהרמב"ם בעצמו, בשבח ס' המדע". פותח: שמעי נפשי את מוסרי. שם, ג, עמ' 493, מס' 1847; שיר "סימן יד ספרים אשר סדרם הרמב"ם בספרו היד החזקה", מאת ר' יצחק בן אלרכן. פותח: במדעך אהב את הזמנים. שם, ב, עמ' 33, מס' 750; שני שירים שאין ידוע מי חברם: [1] בינו בדת משה אשר היא באמת סולם אשר ראשו עדי שמים. שם, ב, עמ' 25 [שם: חרוזים ה-ז מן הפיוט: חזקו מאד התאמצו ברכים]. [2] אתיתי מרבבות קדש לתת באש דת מימיני. שם, א, עמ' 404, מס' 8907 [שם: סי' אליקים חזקיה ברבי יאיר].
בחלק האנגלי, עמ' 72: "מכתב למתרגם גנזי אקספרד בחלותו בשתי עיניו וירפא מחליו, ובראשי החרוזים יקרא שמו ושם אביו". שיר, פותח: מנחת תודה הובילי.ספר כולל פיוטים ושירים יקרים ממשוררי ספרד הקדמונים נאספו בבית אוצר הספרים אשר בעיר אקספרד, מאת צבי הירש עדעלמאן ומאת יהודה המכונה ליב דוקעס. הובא לדפוס ונעתק ללשון אנגלי, מאת מרדכי במה' חיים ברעסלוי. מחברת ראשונה.

ספירה שניה: חלק אנגלי, עם שער נוסף: Treasures of Oxford ... poetical compositions by the ancient Jewish authors in Spain; and compiled ... by H. Edelman and Leopold Dukes . Edited and rendered into English by M. H. Bresslau ... Part I... (Printed by J. Wertheimer and Co.).
החלק העברי נדפס בדפוס גרב ושותפו, החלק האנגלי בדפוס וורטהיימר. פרידברג רושם בטעות שתי מהדורות: תר"י, תרי"א. לא נדפס יותר.
כולל שירים מאת ר' יהודה הלוי; ר' שלמה בן גבירול; ר' משה אבן-עזרא; ר' אברהם אבן-עזרא; שני שירים מאת ר' חייא אל דאודי: [1] פזמון למעריב יוה"כ [יום הכפורים]. פותח: היום נקראתי אורח והלך (אוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 137, מס' 492), [2] קדושה למנחה יוה"כ. פותחת: גבהי שמים לך כסא כבוד. שם, ב, עמ' 90, מס' 15; ספר הענק, אות א-ב, מאת ר' יהודה אלחריזי (הספר בשלמותו יצא בתוך מטמוני מסתרים, ב, ברלין תרס"ט); משלי ערב. מחברו הוא ר' יצחק קריספין (קטעים בלבד).
החיבור בשלמותו פורסם ע"י שניאור זק"ש, הלבנון, שנה ב-ו, 1869-1865; מחברות חרירי [מאת אבו מחמד אל-קאסם אלחרירי], נעתקו מערבית לעברית על ידי יהודה אלחריזי (בשם מחברות איתיאל), מחברת הארבע ועשרים, "מחברת הדקדוק".
כן הובאו שלשה שירים ל"מחברים לא נודע שמם": 1. יפה העלמת היא ומעין נעלמה. 2. שובי יחיזה אל מנוחך שובי. שם, ג, עמ' 427, מס' 528 [מיחסו לר' יהודה הלוי].
3. למדה לשוני יה לספר חסדיך. [מיוחס ללוי בר יעקב אלתבאן]. שם, ג, עמ' 46, מס' 1017. עיין גם: שירי לוי אבן אלתבאן, מהדורת דן פאגיס, ירושלים תשכ"ח, עמ' 54. בהקדמת צבי הירש אדלמאן מובאים שירים נוספים. הראשון: "שבח על הגאון רבינו משה [בן מימון]" לר' חננאל ב"ר שמואל, פותח: גביר נעדר בחכמי דת כמותו (שם, ב, עמ' 92, מס' 48) שלשה שירים בשבח הרמב"ם לר' יהודה אלחריזי; [שני שירים] שני שירים בשבח הרמב"ם, מאת תלמידו ר' יוסף בר' [יהודה אבן] שמעון: [1] נשיא האל שלחו אל למופת. שם, ג, עמ' 224, מס' 626; [2] נפשות מבינים במשה רוב החכמים מקנאות. שם, ג, עמ' 218, מס' 271; שיר, "כנראה הוא מהרמב"ם בעצמו, בשבח ס' המדע". פותח: שמעי נפשי את מוסרי. שם, ג, עמ' 493, מס' 1847; שיר "סימן יד ספרים אשר סדרם הרמב"ם בספרו היד החזקה", מאת ר' יצחק בן אלרכן. פותח: במדעך אהב את הזמנים. שם, ב, עמ' 33, מס' 750; שני שירים שאין ידוע מי חברם: [1] בינו בדת משה אשר היא באמת סולם אשר ראשו עדי שמים. שם, ב, עמ' 25 [שם: חרוזים ה-ז מן הפיוט: חזקו מאד התאמצו ברכים]. [2] אתיתי מרבבות קדש לתת באש דת מימיני. שם, א, עמ' 404, מס' 8907 [שם: סי' אליקים חזקיה ברבי יאיר].
בחלק האנגלי, עמ' 72: "מכתב למתרגם גנזי אקספרד בחלותו בשתי עיניו וירפא מחליו, ובראשי החרוזים יקרא שמו ושם אביו". שיר, פותח: מנחת תודה הובילי.

Treasures of Oxford, R. Hirsch Edelmann, London 1850

גנזי אוכספורד - Only Edition

Physical Description

Detail Description

References