Mishnat Avraham, R. Abraham ben Zevi Jaffe, Zhitomir 1868 (46717)

משנת אברהם - Only Edition - The R. Solomon Ganzfried copy with notes

Current Price: Virtual Judaica will bid incrementally for you up to your maximum bid. Your maximum bid is kept a secret from other users.

Your bid is a contract between you and the listing creator. If you have the highest bid you will enter into a legally binding purchase contract.

Minimum Bid:  ( + )
Your Maximum Proxy Bid: $ USD

Your Listing Options

for more options
Status: Active Remaining Time: 61 Days, 18 Hours
Content/listingImages/20181114/0b03cc68-c170-4046-a1e8-852461554a86_fullsize.jpg
Current Bid:  
Reserve Price Not Met  
Auction Ends: Tuesday, February 12, 2019 11:00:00 AM
Bid History: 6 Bids  
Page Views: 180  

Listing Details

Lot Number: 46717
Title (English): Mishnat Avraham
Title (Hebrew): משנת אברהם
Note: Only Edition - The R. Solomon Ganzfried copy with notes
Author: R. Abraham ben Zevi Jaffe
City: Zhitomir
Publisher: Abraham Shalom Shadov
Publication Date: 1868
Estimated Price: $2,000.00 USD - $5,000.00 USD
Content/listingImages/20181114/0b03cc68-c170-4046-a1e8-852461554a86_fullsize.jpg Content/listingImages/20181114/fa98d290-fc4d-470b-9458-05946612381d_fullsize.jpg Content/listingImages/20181114/b86e7cd0-befc-470f-8900-1582f7e510a4_fullsize.jpg Content/listingImages/20181114/72603d47-c900-49c6-950d-9a116fab8a7c_fullsize.jpg

Description

Physical Description

Only edition. 86 ff., quarto, 262:180 mm., wide margins, usual age staining, marginal glosses on many ff. A good copy bound in contemporary boards, rubbed and split.
 
The R. Solomon Ganzfried copy with notes - R. Solomon b. Joseph Ganzfried (1804–1886). was born in Ungvar, Hungary, where he also passed on. Orphaned in his childhood, he was brought up in the house of the local rabbi R. Zevi Hirsch Heller, one of the outstanding scholars of his time. From 1830 to 1849 R. Ganzfried served as rabbi of Brezewicz and subsequently as head of the bet din of Ungvar. He was one of the chief speakers for orthodox Jewry at the Jewish congress which took place in Budapest in 1869. He also published a polemic against the Reform movement. His first published work, Keset-ha-Sofer (1835; 18712 with additions by the author), was on the laws of writing a Sefer Torah, and was highly recommended by R. Moses Sofer as a necessary textbook for scribes of Torah scrolls, tefillin, and mezuzot. R. Ganzfried's fame, however, rests mainly upon his Kizzur Shulhan Arukh ("Abridged Shulhan Arukh," 1864); it achieved great popularity and widespread circulation and was accepted as the main handbook for Ashkenazi Jewry. It encompassed all the laws relating to the mode of life of the ordinary Jew living outside Erez Israel (including such subjects as etiquette, hygiene, etc.), but omitting such details as were common knowledge and practice at that time (see his introduction to ch. 80) or that were not essential knowledge for the ordinary man (see especially the laws of matrimony, ch. 145). The Kizzur Shulhan Arukh is based upon the Shulhan Arukh of R. Joseph Caro with the glosses of R. Moses Isserles. It is written in simple, popular language, with a lively style, and interest is sustained by the ethical maxims with which it is interlaced. Unlike his predecessor R. Abraham Danzig, author of the Hayyei Adam, R. Ganzfried does not detail and explain the different views but usually gives his decision without the reasoning. The book had already achieved 14 editions during its author's lifetime, and since then it has gone through scores of editions, displacing all previous abridgments of the Shulhan Arukh. It also became a basic work to which many scholars added marginal notes and novellae. The important editions of the work are: Lublin, 1888, with the commentaries, "Pe'at ha-Shulhan" by the author himself, Ammudei ha-Shulhan by R. Benjamin Isaiah b. Jeroham Fishel ha-Kohen, and Misgeret Zahav, by R. Moses Israel; Leipzig, 1924, with source references (Mezudat Ziyyon), supplements (Mezudat David) and with illustrations, edited by D. Feldman; Jerusalem, 1940, a vocalized edition with the addition of the laws and customs applying in Erez Israel at the present day, edited by J. M. Tucazinsky, and one with the additions Misgeret ha-Shulhan and Lehem ha-Panim of Hayyim Isaiah ha-Kohen Halbersberg and a summary of those precepts connected with the land of Israel in accordance with the rulings of R. Abraham Isaiah Karelitz, edited by K. Kahana (Jerusalem, 1954).
 

Detail Description

Only edition of this comprehensive work on the Shulhan Arukh on the subjects of hilkhot Sefer Torah, Tefillin, and Mezuzot by R. Abraham ben Zevi Jaffe. The title page describes it as being on those topics, noting that the halakhot are selected from writers and books of rishonim and ahronim (early and later sages), numerous responsa that were in manuscript from well known geonim. Mishnat Avraham is a necessary work for all moreh zedek and sofer stam (Sefer Torah, Tefillin, and Mezuzot). This R. Jaffe is a descendant of R. Mordecai Jaffe (Levush). The text is in two forms. One manner is to explain each halakhah concisely in a clear and lucid manner to be easily understood with references to the source of the halakhah in rishonim through aharonim. The second is a more detailed explanation providing the reasons and arguments found in the poskim and responsa, many of whom are named on the title page. There are approbations from R. Joeph Yuzpa Segal Ephrati, R. David Ortenburg, R. Jacob ben Meshulam Nathan Marguliot, R. Zevi Hirsch ben Zev Wolf, R. Ezriel Dov ha-Levi, R. Pinhas ha-Levi, and R. Moses Todros. Next are three pages, six columns to a page, of the works referenced in Mishnat Avraham. The text begins with a kunteres devar mizvah, discussing the din concerning sewing a sefer Torah by a woman; an introduction by the son of the author, a brief preface, sha’ar ha-mispar by rav Saadiah Gaon; and the text, which consists of the Shulhan Arukh in the center of the page and Mishnat Avraham on the sides.

 

Hebrew Description

כולל הלכות ספר תורה תפילין מזוזות, מלוקט מפי סופרים וספרים ... ושאלות ותשובות הרבה שהיו בכתיבת יד ... אסף וקיבץ ... מו"ה אברהם במו"ה צבי זלה"ה חוטר מגזע הלבוש רבינו מרדכי יפה ... סדרו בשני דרכים ... דרך א הוא הפנים, בו מבואר כל דין בקיצור ובלשון צח... עם מראה מקום למקורו של הדין ... ועליו סביב חונה ביאור טעמו וסברתו של ההלכה בדרך ארוכה ... בפילפול ... כפי המבואר בספרי הפוסקים ושו"ת הרבה שהיו בכת"י ... מכבוד ... ר' גרשון קוטווער ... ר' שבתי ראשקיווער ... ר' יעקב מסמילא ... ר' שמואל מקאמינקע ... ר' מנחם מענדיל מליבאוויטש זי"ע ... ועוד ... הרבה. יצא לאור ... בהשתדלות בני המחבר ... מו"ה מרדכי צבי נ"י, מו"ץ דפה זיטאמיר, ואחיו ... מו"ה יהושע זלמן נ"י. ובהוצאות והשגחת והגהות ... מו"ה משה [רוזנברג] שו"ב דפה.

דף ג,ב-ד: קונטרוס דבר מצוה. בו יבואר דין תפירת ס"ת ע"י נשים... דברי בן המחבר מרדכי צבי. דף ה: הקדמת בן המחבר, ר' מרדכי צבי. דף ה,ב-ח: פתיחה, "שער המספר. בו יבואר מספר אותיות ומספר הפסוקים ומספר הסדרות בתורה ופירוש סדרין". כולל "מספר אותיות לרבינו סעדיה גאון ...הוגה ופורש מידי אליהו בחור הלוי המדקדק". שיר על מנין האותיות שבתנ"ך. ידוע בשם "שיר האותיות" ובשמות אחרים. נדפס לראשונה בספר מסורת המסורת לר' אליהו בחור, וויניסייה [רצ"ח]. דף ח,ב: הקדמה מקונטרס מאיר נתיב, מאת ר' יהודה פיזא; הקדמת בעל מלאכת הקדש ... אלעזר פלעקעלס מפראג. שתי ההקדמות הועתקו מתוך ספר מלאכת הקדש, פראג תקע"ב. דף עג-פו: שער התשובה. כולל, בין השאר, שלוש תשובות: [1] תשובה מהרב ... מנחם מענדיל [שניאורסון] נ"י מק"ק לובאוויטש לכבוד ... מוה' משה זאב היילפרין (אב"ד דק"ק זלאטע פאלי). בענין כתיבה בשמאל. [2] תשובת הרב ... שלמה קלוגר מבראד. בענין הנ"ל. [3] תשובה בה[לכות] תפלין, שבא לידי כתבי קודש של הרב ... שמואל ז"ל מקאמינקע. בפרק "חיי משה", מאת ר' משה שו"ב, בראש ספר "אור פני צדיקים", זיטאמיר תרס"ב, סעיף ט, כותב המחבר: "ס[פר] משנת אברהם על סת"מ, סדרתיו היטב ותקנתי שבושיו והוספתי בו כ"פ בכ"מ [כמה פעמים בכל מקום] הנחוץ, והדפסתיו בממוני".

הסכמות: ר' יוסף יוזפא סג"ל אפרתי, בארדיטשוב, ג אדר תרכ"ח; ר' דוד ארטינבארג, בארדיטשוב; ר' יעקב ב"ר משולם נתן מרגליות, (בארדיטשוב); ר' צבי הירש ב"ר זאב וואלף, בארדיטשוב, ג אדר תרכ"ח; ר' עזריאל דוב הלוי, אב"ד קארסאן; ר' פנחס הלוי, זיטאמיר, ז אדר תרכ"ח; ר' משה טודרוס במוהר"פ, זיטאמיר, ז אדר תרכ"ח.

 

References

BE mem 4183; CD-NLI 0178184; EJ; Brody, in: Ozar ha-Sifrut, 3 (1889/90), 55–61 (4th pagination); J. Banet, in: S. Ganzfried, Shem Shelomo (1908), introd.; J. L. Maimon, in: S. Ganzfried, Kizzur Shulhan Arukh (1950), introd.