Hiddushi ha-RaMaL, R. Moshe Yehudah Leib of Sasov, Vienna 1921 
חידושי הרמ"ל - Hasidic - First Edition
- Sold Winning Bid: $50.00
- 5 Bid(s) View Bid History
- Lot Number 46768
- Title (English) Hiddushi ha-RaMaL
- Title (Hebrew) חידושי הרמ"ל
- Note Hasidic - First Edition
- Author R. Moshe Yehudah Leib of Sasov
- City Vienna
- Publisher האלפערן ושותפיו
- Publication Date 1921
- Estimated Price - Low 200
- Estimated Price - High 500
- Item # 1318096
- End Date
- Start Date
Physical Description:
Detailed Description:
R. Moshe Yehudah Leib of Sasov (ca. 1745–1807), Hasidic master in eastern Galicia. R. Mosheh Leib was born in Brody; his main teacher was R. Shemu’el Shmelke Horovitz, leader of a Hasidic center in Ryczywol and from 1766 head of the rabbinical court in Sieniawa. After returning from a stay with his master, he settled in Apt (Opatów) and probably led a small Hasidic community there. During the 1780s, he moved to Sasov (Yid., more properly Sasev).
Short teachings by R. Moshe Yehudah Leib were first published in the book Likute Ramal (1856). At later dates, new editions appeared under different titles and in expanded versions. In addition to being a teacher of Hasidism, Mosheh Leib was also a Torah scholar, as reflected in the book Ḥidushe ha-Ramal (1921) and in other sources.R. Moshe Yehudah Leib was renowned for his modesty and humility, traits reflected not only in legendary traditions about him, but also in his teachings and letters. He was especially noted for his “love of Israel” (the Jewish people), which found expression in his concern for persons in distress. Many stories are told about his efforts to ransom captives and help widows, orphans, and the poor.
Hebrew Description:
חלק א: חדושי מסכתות וסוגיות... שהיו ספונים בכ"י... יצאו עתה לאור ... בפעם הראשון. [8], מו דף.
בהקדמת המו"ל ר’ נחמיה שפירא: "הראיתי כי בתחלת הספר יש איזה דיבורים שהם מרבו ... הרר"ש מנ"ש [ר’ שמואל שמעלקא מניקלשבורג], אף שלא הי’ לזה סימן ... בההעתק אשר לפני". ר’ נחמיה מוסיף פרטים על משפחת המחבר וכיצד הגיע כתב-היד לידיו.
חלק ב: עה"ת [על התורה] ונ"ך ומאמר לחנוכה ... יצא עתה לאור... בהוספות איזה מאמרים עפ"י ההעתק... כי"ק אא"ז... מו"ה שלמה שפירא... שלא באו עוד בדפוס, עם הערות... ובתיקון כל הטעיות שבההוצאות הקודמות. [2], יח דף.
"ההוצאות הקודמות" נדפסו בשמות: לקוטי רמ"ל; אמרי נועם; לקוטי תורה להרמ"ל; תורת הרמ"ל השלם. בהקדמה לחלק זה אומר ר’ נחמיה: "לא הבאתי בחלק הזה... כ"א [כי אם] מה שנמצא בההעתק אשר לפני... ואלה ההוספות ’מפי השמועה’ שנמצאו בהוצאותם הנ"ל ... ספחתי לחלק השלישי".
חלק ג: ספר לקוטי חדושי הרמ"ל... תפלות וזמירות, מנהגים... הסכמות ומכתבי קודש... אשר אספתי... מספרי תלמודיו [!]... ואשר שמעתי... עם הערות... מאתי נכדו ... נחמי’ שפירא... ובסופו שו"ת... בענין זמן הדלקת הנר במוצש"ק, מאת... אאמו"ר... משה יהודא ליב שפירא זצוקוללה"ה מסטריזוב. [2], כד דף.
בהקדמת ר’ נחמיה לחלק זה: "בספר ’לקוטי רמ"ל’ נדפס בסופו ’הנהגות [טובות]’ בלי העיר עליהם ממי הם, וכאילו הם ג"כ מכ"ק... הרמ"ל... ואנכי לא הבאתים... וכפי אשר שמעתי... [נספחו] להספר ליקוטי רמ"ל הנדפס ראשונה ... בסופו... בשם ’ספר קישוטי כלה’, בלי שם המחבר... והי’ להספר שער בפ"ע [בפני עצמו], ובההוצאות שאח"כ השמיטו השער והשם קישוטי כלה לגמרי".
הכוונה לספר "קשוטי כלה", [רוסיה-פולין תק"ע בערך], בעריכת ר’ יעקב ליב ב"ר שמואל זאנוויל מזיטומיר. ה"הנהגות" שנספחו לספר "לקוטי רמ"ל" (טשערנאוויץ תרט"ז ואילך) אכן זהות כמעט ל"קשוטי כלה". הוצאת [תק"ע] של "קשוטי כלה" היא עצמאית. הוצאה של "קשוטי כלה" הנספחת אל "לקוטי רמ"ל", כפי שכותב ר’ נחמיה, אינה ידועה לנו.
דף יט,ב-כ,א: "הנה בתוך תכריך המכתבים אשר נמצאו באוקרינא בשנות המלחמה [הכוונה ל"גניזה" של חרסון] אשר נשלח מהם העתקות לכאן, ואשר רובם כבר נתפרסמו בדפוס, נמצא העתק ממכתב ... הרמ"ל... ולא הצגתי המכתב הזה בפנים, כי נראה בטח שהמכתב מזיוף [!]". העורך מביא הוכחות אחדות לזיוף, ומוסיף שהסכים עמו ר’ חיים אלעזר שפירא ממונקאטש.
את ה"הנהגות" המיוחסות לר’ משה ליב מסאסוב, שהעורך לא רצה להדפיס כאן משום ששייכותן לר’ משה ליב הייתה בעיניו מפוקפקת, הדפיס באותו זמן ממש יוסף חיים ביגלאייזן, בקובץ חמדה גנוזה, [וינה 1921]. ביגלאייזן הדפיס שם גם קובץ "מכתבים קדושים", רובם מה"גניזה" של חרסון, שלדעתו של העורך כאן הינם מזוייפים.
Reference
Yivo Enc., Ze’ev Gries, “Kuntres hanhagot ne‘elam le-R. Naḥman mi-Braslav?” Kiryat sefer 53.6–7 (1979): 763–788; Yisra’el Tabak, “Ha-Admor R. Mosheh Yehuda Leb mi-Sa’sov z.ts.l.,” Ha-Darom 41 (1975): 172–186.