Maẓref ha-Avodah, R. Jacob b. Moses Bachrach, Zhitomir 1865 (48109)

מצרף העבודה - Hasidic - Habad

Bidding has ended on this item.

Your Listing Options

for more options
Status: Successful  
Content/listingImages/20190726/b6b95a45-856e-448b-908b-6c6b3da1a1f5_fullsize.jpg
Current Bid:  
Reserve Price Met  
Auction Ends: Tuesday, September 24, 2019 1:21:00 PM
Bid History: 26 Bids  
Page Views: 378  

Listing Details

Lot Number: 48109
Title (English): Maẓref ha-Avodah
Title (Hebrew): מצרף העבודה
Note: Hasidic - Habad
Author: R. Jacob b. Moses Bachrach
City: Zhitomir
Publisher: דפוס אריה ליב שפירא
Publication Date: 1865
Estimated Price: $500.00 USD - $1,000.00 USD
Content/listingImages/20190726/b6b95a45-856e-448b-908b-6c6b3da1a1f5_fullsize.jpg Content/listingImages/20190726/db4ddec1-8dca-4ed0-b99a-8758aa845957_fullsize.jpg

Description

Physical Description

70 pp., octavo, 160:104 mm., light age and damp staining, wide margins. A very good copy bound in later boards, rubbed.

 

Detail Description

Maẓref ha-Avodah, deals with the controversy over Ḥasidism between Benjamin Wolf of Slonim, a disciple of R. Elijah b. Solomon Zalman the Gaon of Vilna, and R. Joseph of Nemirov, a disciple of R. Levi Isaac of Berdichev. Later editions of this book carry the title Vikkuḥa Rabbah. The work concludes with a letter of the Ba'al haTanya, R. Schneer Zalman of Liady.

R. Jacob b. Moses Bachrach, (also called Ba’al ha-Ma’amarim or Jacob ha-Bachri; 1824–1896), rabbi and gram-marian. R. Bachrach, a descendant of R. Jair Bacharach, was born in Sejny in the district of Suwalki; he studied with his grand-father R. Judah Bachrach. In addition to being an accomplished talmudist he was versed in secular knowledge. For many years he was superintendent of the Hebrew department of a printing establishment in Koenigsberg. In 1858 he also published the Sefer Yuḥasin of R. Abraham Zacuto with corrections and comments. Between 1861 and 1864 he published R. Jacob b. Asher’s Tur im with his own anno-tations. From Koenigsberg he moved to Sebastopol. There, while managing a refinery, he began to take an interest in the literature of the Karaites and engage in polemics with them. In 1893 his book Me-ha-Ibbur u-Minyan ha-Shanim (“Concerning Intercalation and the Calendar”) appeared in Warsaw. In it he attempted to prove the antiquity of the Hebrew calendar, in opposition to the Karaite theory on one side and to the opinion of Ḥ. Z. Slonimsky on the other side. From there he moved to Bialystok, where he played an important role in founding the Ḥovevei Zion movement and was sent to Ereẓ Israel in 1882. His findings during his visit there are contained in his Sefer ha-Massa le-Ereẓ Yisrael (Warsaw, 1884), one of the earliest propaganda books of the Ḥovevei Zion. For a short time, he was also private secretary to R. Samuel Mohilever. R. Bachrach also engaged in scientific study of the Hebrew language. Among other things, he tried to prove the antiquity of the Hebrew vowels and accents, in opposition to the opinion of R. Elijah Levita who had held that these were not introduced until after the conclusion of the Talmud. These studies appeared in Sefer ha-Yaḥas li-Khetav Ashuri ve-Toledot ha-Nekuddot ve-ha-Te’amim (“History of the Assyrian Script, Vowels, and Accents,” Warsaw, 1854) and Hishtaddelut im Shadal (“Engagement with Sam-uel David Luzzatto,” Warsaw, 1897), a kind of extension to his earlier work. Despite the great acumen shown in his works, they did not meet with the general approval of the scholars of his time.

 

Hebrew Description:

  הוא ויכוח אשר היה זה כשבעים ושתים שנה (בשנת... מ’ת’ו’ק’ [תקמ"ו]) בין שני גדולי הדור, האחד (יוסף מנעמרוב) מעדת החסידים, והשני (בנימין זאב החונה בק"ק סלאנים) מעדת המנגדים... על שדה הנגלה והנסתר. (מצאנו... בכתיבת יד... התעוררנו לחברם יחד... והוצאנו אותו לאור [יעקב קאדאניר])... עוד נסוף לזה מכתב מאת... ר’ שניאור זלמן <מק"ק לאדי> זצוק"ל (אשר השיב לאנשי שלומינו חסידי ק"ק ווילנא [על הוויכוח עם הגר"א]). ... הובא לבית הדפוס פעם שנית ע"י הרבני מוה’ מאיר גרינשפאן...

על-פי קעניגסבערג תרי"ח, בהשמטת ההקדמה. כן נשמטו הפתיחות של ההגהות: אמר המסדר, אמר המחבר, וכל הלשונות שבגוף ראשון: שמעתי, ראיתי, פרט להערה אחת: "אמר המס’ כן שמעתי מפי ר’ סעדי’ תלמידו" של הגר"א (עמ’ 23). ‬

הקדמת הספר, שאינה חתומה, מסיימת במלים "ירום עוז קרנו בכבוד במהרה כן רוממות כבודו נצח יראנו". מראשי התיבות יוצא: "יעקב בכרך נ"י". אכן, לדעתו של ש’ ווינער הספר "חובר מאת יעקב בכרך מביאליסטאק" (קהלת משה, עמ’ 394, מס’ 3311). כך סבור גם שמעון דובנוב (תולדות החסידות, תל- אביב תרצ"א, עמ’ 381, סוף מס’ 22). אך כבר העיר ישראל צינברג "שאין יסוד להשערתו של וינר" (תולדות ספרות ישראל, ה, תל-אביב 1959, עמ’ 319, העדה 14). ‬

חיים מאיר היילמאן, בית רבי, חלק ב, ברדיטשוב תרס"ב, דף יז,א, כותב: "ר’ יעקב... מקידאן... הביא לדפוס ס’ מצרף העבודה <הנקרא בשם וויכוחא רבא> והוסיף בו הוספות רבות וע"כ נקרא על שמו". אך נראה שיעקב מקידאן אינו רק מביא לדפוס, אלא שהספר כולו נתחבר על-ידו, כחליפת מכתבים, כביכול, בין חסיד ומתנגד בשנת תקמ"ו. כבר דובנוב הרגיש "שהספר נתחבר בזמן מאוחר... [על-ידי] חסיד ממפלגת החב"ד". על ראיותיו יש להוסיף, שבמכתבו של ר’ בנימין החתום "בשנת... מ’ת’ו’ק’" נאמר: "פוק חזי מהארבע ש"ע מרבינו הגאון מלאדי", אך שולחן ערוך של ר’ שניאור זלמן מלאדי נדפס בקאפוסט בשנת תקפ"ו. ‬

ספר נוספו "הגהות" מרובות המתחילות: "אמר המסדר", "אמר המחבר".

מכתבו השני של ר’ בנימין זאב נקרא בשם "וויכוח יקר על כל דרכי החסידות", בו מסופר על מתנגד שהפך לחסיד והשיב על שאלותיו של ר’ בנימין זאב.

במכתבו האחרון של ר’ יוסף מנמירוב (דף לד-לח) נכלל "מאמר אחד אשר כתבתי לי זה ימים... לזכרון... מדעת קדושים". הוא כותב שם: "ברעיוני עלה לחקוק בעט סופר מעשיהם הנוראים" של הבעש"ט ותלמידיו (דף לה,א), ונוספה הערה בסוגריים: "הספורים חסרים בההעתקה". אמנם נתפרסמו הסיפורים הללו בספר "ספורים נוראים... נכתבו ע"י... מוה’ יעקב קאדאניר ז"ל מעיר וואלקאמיר במדינת רייסין בעהמ"ח ספר מצרף העבודה <וויכוחא רבא>... לעמבערג 1875". בראש "ספורים נוראים" נדפסה "פתיחה" מאת המחבר, שהעלים שמו והזכירו ברמז: ’יבקע’. פתיחה זו זהה ל"מאמר" הנדפס כאן, בשינוים קלים. ‬

על מכתבו של ר’ שניאור זלמן לחסידי ווילנא, עיין: דוד צבי הילמן, אגרות בעל-התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ’ צה-צט.

מאמר מסכם, על זהותו של המחבר ועל הגירסאות השונות של החיבור, ראה: י’ מונדשיין, הספרים ’מצרף העבודה’ ו’ויכוחא רבה’, עלי ספר, ה, תשל"ח, עמ’ 165-175. ראה גם: חד"א טיפענברון, ויכוחא רבה או מצרף העבודה, היכל הבעש"ט, גליון ל, תשע"א, עמ’ ריג-רלט. ‬

הוצאות אחדות נדפסו בשם "ויכוחא רבה" (או וויכוחא רבה; ויכוחא רבא), בשינויים מסוימים.

לדעת מונדשיין נוסח "ויכוחא רבה" קדם לנוסח "מצרף העבודה": אחד מחסידי חב"ד חיבר את "ויכוחא רבה", שהיה נפוץ בכתב-יד בכמה גירסאות, ור’ יעקב קאדאניר עיבד מתוכן את הספר "מצרף העבודה". ‬

 

References:

Bibliography of the Hebrew Book 1470-1960 #000161280; Alei Sefer #5, pp.165-175; EJ; E. Atlas, in: Ha-Asif, 1 (1884), 246 ff.; S. Wiener, Kohelet Moshe (1893–1918), nos. 3311, 4521, 4723; Lu’aḥAḥi’asaf, 5 (1898), 326; EZD, 1 (1958), 291–3; Kressel, Leksikon, 1 (1965), 241–2