1 of 2 volumes, tall folio, 385:255 mm., extra wide margins, light age staining, stamps. A very good copy bound in recent boards, rubbed.

Printed on heavy gloss paper with large extra wide margins.

The product of the Palestinian schools during the amoraic period, which extended from the third to the fifth century C.E. The Talmud marks the writings of Jewish law and tradition, of which it is the most important production.

The Talmud Yerushalmi, also known as the Palestinian Talmud, Yerushalmi, Talmud of the Land of Israel, Talmud of the West, Talmud of the Western Lands, and in modern times as the Jerusalem Talmud has not been preserved in its entirety. Large portions of it were entirely lost at an early date,while other parts exist only in fragments. The editio princeps (ed. Bomberg, Venice, 1523 et seq.), on which all later editions are based, terminates with the following remark: "Thus far we have found what is contained in this Talmud; and we have endeavored in vain to obtain the missing portions." Of the six orders of the Mishnah, the fifth, Kodashim, is missing entirely from the Talmud Yerushalmi, while of the sixth, Tohorot, it contains only the first three chapters of the treatise Niddah.

Hebrew Description

 או תלמודא דבני מערבא, תוצאה חדשה מוגהת ומשוכללת עפ"י הדפוס הראשון ויניציאה רפ"ב [רפ"ג-רפ"ד], כתבי יד ודפוסים קדומים. עם פירוש, ציונים והערות... על ידי אברהם משה לונץ. סדר זרעים... כרך א-ב. ‬

ההדפסה החלה בשנת תרס"ה.

החלקים השונים של הוצאה זו הופיעו בשש חוברות: "חוברת א מסכת ברכות [פרקים א-ה], תרס"ז; חוברת ב מסכת ברכות [ה-ט] ופאה, תרס"ט; חוברת ג מסכת פאה ודמאי [התחלת פרק א], תרע"א; חוברת ד מסכת דמאי וכלאים [עד פרק ב הלכה ח] תרע"ד; חוברת ה מסכת כלאים, תרע"ה; חוברת ו מסכת שביעית. יצאה לאור אחר מותו, תרע"ט". עיין: חנה לונץ, חיי אבי, ירושלם תרע"ט, עמ’ 31 (נדפס שנית בתוך ירושלם, קובץ החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים תרפ"ח, עמ’ כ). ההשלמות על פי שערי-מעטפת שראינו. ‬

בראש כרך א שני שערים כלליים ובראש כרך ב שער כללי אחד (שלשתם בלי תאריך). נוסף שער מיוחד לכל מסכת.

בשער הכללי השני: "תלמוד ירושלמי סדר זרעים... ונלוו אליו: א. פירוש מספיק. עפ"י הפשט בלשון צח וקל... ב. ציונים, כוללים הגהות ותיקונים: א) עפ"י כתבי יד, דפוסים קדומים והפוסקים הראשונים, ב) מראה מקומות במכילתא, ספרא, ספרי, תוספתא, בבלי מדרשים... ועוד... ג) מראה מקומות מפוסקים ומפרשי התלמוד הראשונים, ד) במקום אשר נוסחת הספרים הנז’ משונה הרבה מנוסחת הירושלמי הבאנו את נוסחתם... ג. תורה אור, עין משפט [מאת ר’ מרדכי זאב איטינגא ור’ יוסף שאול נתנזון] כמו שנדפס בדפוס זיטאמיר [תר"ך-תרכ"ז] ופיעטרקוב [תרנ"ח-תר"ס] עם תקונים והוספות... ד. באורים, לבאר את המלות הזרות... בעלי החיים, הצמחים, תכונת המקומות שבא"י וסביבותיה ועוד, ה. הערות תורניות ומחקריות... בשולי הגליון ובסוף מסכת וסדר. כל אלה נאספו, חוברו ... על ידי אברהם משה לונץ". ‬

בראש כל מסכת מבוא קצר: למסכתות פאה ודמאי המבואות של ר’ זכריה פראנקל ולמסכת ברכות קיצור מהמבוא שלו, מתוך: תלמוד ירושלמי סדר זרעים, וויען-ברעסלויא תרל"ד-תרל"ה. ‬

בראש מסכת ברכות (דף 2, ב) נדפס "טעם לסדר המסכתות של סדר זרעים להגאון ר’ שלמה סיריליאו זצ"ל בראש מסכת ברכות <מגנצא תרל"ה>". בראש מסכת כלאים המבוא על פי דברי ר’ שלמה סיריליאו המובאים בפירוש "מלאכת שלמה" על המשנה (מאת ר’ שלמה עדני). ‬

תאריכי ההוצאה לאור הנקובים להלן בפירוט המסכת הם התאריכים המופיעים בשערי המסכתות (שאינם מתאימים תמיד לתאריכי ההדפסה בפועל).

מעבר לשערי-המעטפת של מחברת ד, דמאי וכלאים, תרע"ד: "ובהגהה הראשית, יחד עם שימת לב להפירוש והציונים, לקחנו... את... ר’ אברהם אהרן הלוי פרג <המגיה גם את העין משפט עפ"י המקור בהשמטות והוספות>". ‬

חוברת לדוגמא, מאת ר’ חיים יהושע בן-ציון קוסובסקי, יצאה בשם: מבשרת ירושלם, ירושלם תרס"ג. שם נאמר כי קוסובסקי הוא "מהעוזרים בהתוצאה החדשה של התלמוד הירושלמי" שבעריכת לונץ. ‬

השתתפו בהכנת הוצאה זו, נוסף לקוסובסקי ופראג, גם יחיאל מיכל פינס, אריה ליב גורדון, יעקב הכהן שכביץ. תיאור מעשה עריכת הספר והדפסתו, עיין: א"ר מלאכי, תלמוד ירושלמי מירושלים, תלפיות, ד, חוברת ג-ד, תש"י, עמ’ 759-769. ‬

כרך א: ברכות, פאה, דמאי, כלאים. תרס"ח-תרע"ד.

שני שערים כלליים (בלי תאריך), הקדמה, לוח ראשי תיבות ו"שמות המנויים": [5] דף.

ברכות: תרס"ח. [2], צב דף.

פאה: תרס"ט. מט דף.

דמאי: תרע"א. מ דף.

כלאים: תרע"ד. מט דף.

מעבר לשער המעטפת של מחברת ד (דמאי וכלאים, תרע"ד) נאמר ששמות המנויים "יפורסמו בראש הכרך הראשון". מכאן ש- [5] הדפים הראשונים של כרך א נדפסו אחרי תרע"ד. ‬

כרך ב: שביעית, תרומות, מעשרות, מעשר שני, חלה, ערלה ביכורים.

שביעית: תרע"ו. [2], כד דף. נדפס עד פרק ה, התחלת הלכה ט ולא נשלם (למרות האמור בשער הכללי).