Two multi-part independent works comprised of previously unpublished manuscripts, that is Yayin Levanon and Ta’am Zekenim. The first book, Yayin Levanon, edited by Jehiel Bril, is described on the title-page as three books opened, a commentary on tractate Rosh Ha-Shanah by the Ramban, Sefer Zacut Adam (on the merit of Adam ha-Rishon, that he did not sin) by R. David Maroka from Martika, and Sefer Shashuim by R. Joseph Zabara. All three were in manuscript until the present, and found in the library of R. Naftali Hertz Ginsberg. They are being printed for the first time by J. Bril. The verso of the title-page has an introduction entitled Kos Yayin Levanonfollowed by the text of the three works.

The second work, Ta’am Zekenim, is described as works, manuscripts, and verse on the subject of wisdom, faith, and knowledge from manuscripts that were hidden in libraries until the present, assembled by Eliezer Ashkenazi, a resident of Tunis. There is a list of the individuals who financed publication followed by a list and brief description of the nine varied manuscripts that comprise Ta’am Zekenim

Jehiel Bril (Brill, 1836–1886) was a pioneer of the Hebrew press in Palestine. Brill left his native Russia in the late 1850s, and after much wandering went to Ereẓ Israel. He married the daughter of Jacob Saphir , and settled in Jerusalem from where he sent reports to Hebrew newspapers in the Diaspora. Together with Joel Moses Salomon and Michael Cohen he established Jerusalem's second Hebrew printing press, and began publishing the monthly Ha-Levanon (1863), the first Hebrew periodical to appear in Palestine. A year later the publication was suspended and Brill went to Paris. There he revived his paper in 1865, first as a biweekly and later as a weekly. After the Franco-Prussian War (1870–71) he moved to Mainz, where he established a Hebrew printing press and published Ha-Levanon (1872–82) as a Hebrew supplement to Der Israelit, the Orthodox German weekly. Ha-Levanon supported the ḥalukkah and the Jerusalem rabbis. A staunch defender of religious tradition, Brill also pleaded the cause of settlement in Ereẓ Israel along the lines attempted by members of the old yishuv, outside the Jerusalem walls, and in Petaḥ Tikvah. After the Russian pogroms of 1881 and the rise of Ḥibbat Zion, Brill returned to Ereẓ Israel at the head of a small group of Jewish farmers from Belorussia who settled in Mazkeret Batyah (Ekron). However, he became embroiled in an argument concerning the policy of the agricultural school, Mikveh Israel , and with other settlers and left the country disillusioned. Brill related these experiences in Yesud ha-Ma'alah (1883). In 1884 he settled in London and began publishing the short-lived Yiddish weekly, Ha-Shulamit. Shortly before his death he revived Page Ha-Levanon in London, but only 11 issues appeared. During his stay in Paris and Mainz, he published several medieval Hebrew manuscripts: Yein Levanon (1866, three manuscripts, including one of Maimonides, on tractate Rosh ha-Shanah); R. Hananel's commentary on tractate Pesaḥim (1868); Sefer Iggerot by R. Meir ha-Levi Abulafia (1871), and Be'er ha-Golah (1877).

Eliezer ben Elijah Ashkenazi (1513–1586) was a rabbi, exegete, and physician. R. R. Eliezer's activities covered many of the Jewish centers of the 16^th century. The influential position he held in widely scattered communities indicates the basic unity of Jewish society and culture in the period. A . here, Eliezer was in contact with the Safed community and its sages, including R. Joseph Caro , who respected and consulted him. In 1561 R. Eliezer was compelled to leave Egypt, and settled at Famagusta in Cyprus. Elijah of Pesaro, who met him there in 1563, describes him as "well-versed in 12 languages… a sage in many general sciences and in the Talmud… he is wealthy." R. Azariah dei Rossi called Eliezer "the greatest of the generation." In 1563 Eliezer was in Venice ; the following year he traveled to Prague, returned for a few years to Famagusta, and again went to Venice. From there he went to Cremona where in 1576 he published his commentary Yosef Lekaḥ on the book of Esther, dedicated to Joseph Nasi . The same year he was invited to Poland as rabbi of Poznan; he was subsequently called to Gniezno, and thence to Cracow, where he died. In Poland his answers to legal queries were accepted as authoritative. Impartial in his decisions, he denied his support to the brother-in-law of R. Moses Isserles , R. Joseph Katz , who had referred to Eliezer in a discussion with his own pupils. R. Eliezer's main work, Ma'aseh Adonai, a commentary on the Torah, was completed in Gniezno in 1580 and printed in Venice in 1583. It follows the rationalist trend in rabbinical scholarship, calling for freedom in exegesis of the Scriptures: "Each and every one of us, our descendants too, to the end of all generations… is obliged to search for the meaning of the words of the Torah… to accept the truth from whoever says it, after we have understood it. Let us not permit the opinion of someone else – even if of an earlier generation – to hinder us from research… Research and choose: for that you have been created and reason has been given you from heaven" (Ma'aseh Adonai, 169). Eliezer suggests that irrational elements in Jewish tradition had accrued through copyists' errors, misunderstandings, and misreadings, or had been precipitated in times of trouble and expulsions, or even inserted by ill-disposed persons. In R. Joseph Solomon Delmedigo's estimation "the Ma'aseh Adonai should be read in its entirety." He also records that Eliezer wrote a supercommentary on Naḥmanides' commentary on the Torah and "a thousand refutations of the Beit Yosef" of Joseph Caro. Eliezer also wrote seliḥot and piyyutim printed at Cracow and in Lublin (1618). His glosses on the code of R. Mordecai b. Hillel are included in Gedulat Mordekhai (Hanau, 1593).

Hebrew Description

 חוברות יין לבנון - שלשה ספרים נפתחים: פירוש על מסכת ראש השנה להרמב"ם ז"ל, ס’ זכות אדם (מדבר בזכותו של אדם הראשון שלא חטא) לר’ דוד מרוקא מרטיקא ז"ל, ס’ סעשועים [!] לר’ יוסף זברא ז"ל ... יצאו ראשונה לאור בדפוס על ידי ועל הוצאות יחיאל בריל. ‬

תוספת לכתב-העת "הלבנון" בעריכת יחיאל בריל. הקובץ כולו נדפס תחילה בהמשכים ב"הלבנון", שנה ב, 1865. המבוא נדפס בשנה ג, 1866. ההדפסה כאן היא מתוך סדר-האותיות של ההדפסה הראשונה. ‬

עמ’ [3-12]: מבוא, מאת שניאור זק"ש.

פירוש הרמב"ם למסכת ראש השנה שבהוצאה זו הופיע גם בנפרד, פאריש תרכ"ה. וראה הערתינו שם בדבר יחוס החיבור לרמב"ם.

שם מחברו של "זכות אדם" הוא: דוד די רוקה מרטינה. עיין: א"א הרכבי , חדשים גם ישנים, ירושלים תש"ל, עמ’ 296. עיין גם: אליקים כרמולי , חכמי צרפת, הלבנון, ג, 1866, עמ’ 139, סימן ב. ‬

"ספר שעשועים" מאת יוסף אבן-זבארה נדפס קודם לכן בקובץ אלו הם החבורים, בעריכת ר’ יצחק עקריש, [קושטאנדינה של"ז בערך]. ההוצאה הנוכחית היא על פי כתב-יד. ‬

טעם זקנים - קבוץ חבורים וכתובים ושירים בעניני החכמה והאמונה והמדע. אספתים ולקטתים מכתבי יד שונים אשר היו טמונים עד הנה באוצרות הספרים אני אליעזר אשכנזי תושב תוניס ... ‬

עמ’ IX-V: על תוכן החבורים הנקבצים בקבוץ הזה ועל מחבריהם, מאת החכם אליקים כרמולי מלפנים א"בד ב"קק בילגיא וכעת ... יושב בפריש הבירה.

עמ’ IX-XII: הקדמת המוציא לאור, אליעזר אשכנזי.

דף א-יב,ב: מנחת יהודה שונא הנשים, מאת יהודה הלוי בן שבתי.

דף יב,ב-יט,א: וכוח התורני עם הפילוסוף, מאת יצחק ב"ר יוסף בן פולקאר.

דף יט,א-מט,א: ספר אמונת חכמים. להליץ ולהשיב כל השאלות והקושיות שהקשו האפיקורסים והמינים לבטל התורה שבכתב ובפרט התורה שב"ע"פ, מן ר’ אברהם חיים ויטירבו, אחד מרבני ויניציאה. ‬

דף מט,ב-נד,ב: ספר המוסר. צוואת החכם יוסף בן כספי לבנו שלמה.

דף נד,ב-סא,א: תשובות מן רב האי גאון: א. על שאלה דשאילו מניה מר רב יוסף בר מר ברכיה ורבננא ותלמידיה דבי מדרשא דמר רב יעקב ראש כלה בר מר נסים על אודת השם וכי יש כמה שמות ויש מי שיעשה בהם מעשים גדולים ... בדרך אות ומופת ...; ב. תשובת שאלה לרבינו האיי גאון זצ"ל על ענין הישועה. ‬

דף סא,א-סד,ב: ספר בן דוד, והוא מאמר נגד אמונת גלגול הנפשות. חברו ... ר’ יהודה אריה ממודינא זצוק"ל לתלמידו הרופא כמה"רר יוסף חמיץ.

דף סד,ב-סו,א: שאלה מן הרב יהודה בן אשר בענין גלגול הנפש ותשובת הרא"ש ז"ל. השו"ת הזאת נכתבה מבנו של ר"י בן אשר וכתב "לבד זה מצאתי מדברי אדוני מ"וה הר’ יהודה בן אשר ז"ל בענין גלגל[!] הנפש ותשובת אדוני אבי זקני הראש ז"ל אליו". ‬

דף סו,ב-ע א: כתב ששלח הרב הגדול רבי אהרן ב"ר משלם (מלוניל) לרב ר’ מאיר הלוי [אבואלעפיה]. דברי סניגוריה על הרמב"ם.

דף ע: שיר מר’ ששת בן יצחק הנשיא. פותח שאלוני ידידי איך יכונה בשם מאיר [נגד רבי מאיר הלוי, שקיטרג על הרמב"ם]; שיר אחר נגדו [נגד רבי מאיר הלוי] <לא נודע מחברו>. פותח: אשבור אמאיר דברי דברי מאיר. ‬

דף ע,ב-עג,ב: אגרת ר’ הלל החסר [מווירונה] אל ר’ יצחק הרופא. [דברי סניגוריה על הרמב"ם].

דף עג,ב-עז,ב: תשובות הרמב"ם: א. תשובה לרבינו משה ז"ל למר יוסף בן גאבר מאנשי בגדד על אגרת שנכללו בה שאלות [בענייני הלכה]; ב. תשובות אשר השיב הרמב"ם לר’ שמואל אבן תבון על השאלת[!] ששאל לו במורה נבוכים. ‬

דף עז,ב-עח,ב: פיוט מרא"בע [ר’ אברהם ן’ עזרא] זצ"ל. לסלוק מנחת הצום הנבחר עם פרוש החכם פריפוט דוראן בעל מעשה אפוד. מתחיל: אחד לבדו באין סמוך על נקראו. האקרוסטיכון: אברהם בן עזרא חזק. ‬

בסוף: "ותשלם המלאכה הזאת יום ב’ מוצאי חג הסכות תרט"ו לפ"ק ע"י המסדר והמגיה רפאל בן שמעון קירכהיים". קירכהיים הוסיף הערות למבואו של כרמולי, להקדמת המוציא לאור וכן לגוף הטקסטים שבספר. ‬

בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי טופס על נייר כחול.